ארכיון תגית: מלחמה
במותם ציוו לנו את החיים – צוואתם הביולוגית של לוחמי צוק איתן
גיא, לוחם מילואים בן 29, חתם במהלך מבצע "צוק איתן" על צוואה ביולוגית™, שתאפשר לזוגתו להביא צאצאים מזרעו במקרה שייהרג. הוא לא לבד: מדובר בתופעה שמתרחבת בשבועות האחרונים, עו"ד אירית רוזנבלום, החייל צריך להשאיר בכתב רק מסמך הוראות הוא אינו צריך להקפיא את הזרע בפועל.
להמשך קריאההחיים אינם מסתיימים בגופי
דווקא עכשיו כאשר חיזוריו של המוות בפתח והמלחמה כבר כאן, אני מבקשת להאיר זווית אחרת על החיים, על ערכם והמשכיותם. אני מבקשת להציע פתרון המקבל עוצמה מיוחדת בזמן מלחמה, הכוונה שלי לאפשרות להשאיר הוראה כתובה בחיינו בדבר הרצון שלנו להביא ילדים גם לאחר מותנו. פתרון המכונה על ידי "צוואה ביולוגית". המחשבה על פתרון הצוואה הביולוגית עלתה במוחי כבר לפני עשור וחצי והיא מתייחסת לאפשרות שאדם יכין בקשה בכתב בה הוא נותן רשות להשתמש בזרע או ביצית שלו גם לאחר מותו על מנת להביא ממנו ילדים. את הבקשה הזו, ניתן להגביל בזמן, להגביל לאדם ולהגביל למספר צאצאים והעיקר שהיא תאפשר יצירת חיים חדשים. האפשרות שהמוות איננו סוף פסוק והוא טומן בחובו התחלה של חיים חדשים, היא האפשרות המעודדת ביותר במקרה של מוות אפשרי.
להמשך קריאההביטוח הלאומי: בתוך כעשור הוכפל מספר המשפחות החד-הוריות בישראל- "אמא לבד" / דוד רגב ידיעות אחרונות 2.10.2007
העלייה בגירושין והירידה בסטיגמה הביאו למצב חדש: ישראל נמצאת במקום חמישי בעולם במספר המשפחות החד-הוריות * 122 אלף משפחות – 7% מכלל המשפחות בארץ – הן חד-הוריות * בראש 90% מהן עומדות נשים. פורסם ב 2.10.07 בידיעות אחרונות
להמשך קריאהשנה למלחמת לבנון השנייה פרויקט הצוואה הביולוגית מתקדם / דוד רגב ידיעות אחרונות 1.7.07
בתום שנה למלחמה, ניתן לציין כי הפרוייקט החדשני והרגיש של הצוואה הביולוגית, מתבסס ומעצים. חשיבותו כבר איננה וירטואלית אלא, היא מציאות יומיומית עליה אנחנו נדרשים לתת את הדעת.
ארגון משפחה חדשה, מקדם את פרויקט הצוואה הביולוגית, פרויקט אותו יזם הארגון למען כבוד האדם וחירותו. לראשונה בהיסטוריה של המין האנושי קיימת אפשרות ממשית להניח צוואה אנושית, אשר תוכל לקבוע את עתידו של האדם לחיים גם לאחר מותו באמצעות צאצאים שיוולדו לו בעתיד. מדוע זכות זו פחות חשובה מתרומת איברים המעניקה חיים. מדוע אין אפשרות להעניק חיים על פי רצון האדם להמשכיותו.
אלו הלבטים המוסריים, החברתיים והמשפטיים עמהם מתלבט הארגון.
כשהתותחים רועמים המשפחות מתעוררות
אם יש משהו עמוק ובסיסי מאוד שהמלחמה לימדה אותנו, זה כמה אנחנו חלק ממשפחה אחת גדולה. כמה עמוק הכאב שאנו חשים כאשר אנו שומעים על ילד חטוף, חייל שנפל או אישה מבוגרת שנרצחה. כמה התחושה כל כך עזה כאילו מדובר בבן משפחה. והכאב, דומה לכאב משפחתי. זה זמן המשפחות.
להמשך קריאה