הבן נפטר – הוריו מבקשים להביא את ילדו לעולם – מאת דוד רגב 9.11.09

משפחת פוזניאנסקי -צלם דורון גולן

שלושה ימים לפני שנפטר מסרטן בגיל ,25 כתב ברוך פוזניאנסקי צוואה ביולוגית, בארגון משפחה חדשה, שבה ביקש מהוריו להביא לעולם ילד מזרעו המוקפא. אחרי מסע חיפושים ממושך נמצאה עובדת הייטק שהסכימה למלא את בקשתו האחרונה. עכשיו מקווים ההורים שבית המשפט יאשר את הצוואה יוצאת הדופן. ידיעות אחרונות 9.11.09.

שלושה ימים לפני מותו אסף ברוך פוזניאנסקי את מעט הכוחות שנותרו בגופו המותש. "אני רוצה שיהיה לכם נכד, ילד ממני," אמר להוריו. אחר כך קרא למיטתו בבית החולים את עורכי הדין של ארגון "משפחה חדשה" ומספר עדים וחתם בנוכחותם על צוואה יוצאת דופן. פוזניאנסקי ביקש מהוריו להשתמש בזרעו לאחר מותו, במטרה להביא לעולם ילד שאותו הוא כבר לא יזכה להכיר. שלושה ימים אחר כך, בדיוק לפני שנה, הוא עצם את עיניו לתמיד בגיל .25

היום בבוקר יגישו ההורים, ולד ויוליה, בקשה לבית המשפט להתיר להם לממש את צוואתו של בנם. ההורים שהשיגו את הסכמתה של י,' צעירה ממרכז הארץ, לשאת ברחמה את נכדם, תינוקו של בנם המת – הם הראשונים בארץ שמבקשים מבית המשפט להכיר בצוואה ביולוגית כתובה ומפורשת של אזרח ישראלי.

המאבק המשפטי הממתין למשפחתו של ברוך מסובך. בעבר הביע היועץ המשפטי לממשלה התנגדות להבאת ילדים לעולם רק על סמך רצונם של הורי המת לנכד ממנו. "יש לבחון את טובת הילד שיבוא לעולם כיתום מאב," כתב היועץ. "זכות הפרט היא להביא ילד לעולם, אך אין זכות הקובעת כי יש להביא נכדים לעולם." היועץ התיר לבת זוגו של נפטר להשתמש בזרעו להבאת ילדים לעולם בהנחה שזה היה רצונו המשוער. עם זאת הוא קבע כי להוריו של נפטר או לקרוביו אחרים המבקשים לעשות שימוש בזרעו אין מעמד חוקי בעניין. בקשה כזאת, כתב היועץ, חייבת להיות מובאת אליי ולזכות באישור בית המשפט.

בבקשה לבית המשפט מציינת עו"ד אירית רוזנבלום, מנכ"לית ארגון "משפחה חדשה," כי בצוואתו הכתובה מעניק ברוך פוזניאנסקי להוריו הרשאה מפורשת וברורה לחפש אישה פנויה שתשמש אם לצאצא שייוולד מהזרע המוקפא. "עד היום," היא אומרת, "הפניות האחרות שלנו לבית המשפט היו לבקשת הורים לילדים שנפטרו והשאירו זרע. ההורים טענו בעל פה שבנם רצה להביא ילדים לעולם לאחר מותו, כאן זו הפעם הראשונה שישנה צוואה כתובה שעומדת בהוראות חוק הירושה. המנוח מוריש את מטענו הגנטי להוריו כדי שישתמשו בו להבאת ילדים לעולם. זהו רצונו הברור של המנוח וקיימת החובה לקיים את צוואתו שנערכה כדין."

רוזנבלום מתייחסת לטענות היועץ המשפטי לממשלה בדבר זכותם של הורי המת להביא נכדים לעולם. "טובתו של הילד שייוולד היא שיידע מי היה אביו ושיהיו בסביבתו גם סב וסבתא. זאת זכותו הבסיסית להשתייך לתא משפחתי ידוע. בשנים האחרונות חלה התפתחות בחברה הישראלית ובתפיסתה את הגדרת התא המשפחתי. זה כולל קבלה והכרה בזכותם של בני האדם לחיות במסגרת המשפחתית שאותה אימצו ובחרו עבור עצמם, מבלי להצר את צעדיהם או להפלותם לרעה כל עוד אינם פוגעים באיש."

פצע קטן בלשון

ברוך פוזניאנסקי עלה לישראל עם משפחתו בגיל שש ממוסקבה. הוא גדל בכרמיאל והתגייס ליחידה קרבית. "הוא שירת בחברון ונקלע לא פעם לחילופי אש עם מחבלים," מספרת אמו. "אבל לא דאגתי לו, הייתי בטוחה שלא יקרה לילד שלי כלום. הוא היה גדול וחזק וגם ספורטאי מצטיין."

לאחר השירות הצבאי יצא פוזניאנסקי לטיול הגדול בהודו, וכששב ארצה נרשם לטכניון ובמקביל עבד כמלווה בטיולים. ואז, בדיוק בסופה של מלחמת לבנון השנייה, בתחילת ספטמבר ,2007 סיפר ברוך לאמו שיש לו פצע בלשון. "אני עדיין זוכרת את הרגע הזה. ישבתי על המחשב כשהוא בא וסיפר לי על זה. חשבתי שזה משהו קטן. אפילו לא הרמתי את הראש לראות את הפצע ורק ביקשתי שיטפל בזה."

ברוך ניגש לבדיקות רפואיות, במהלכן נלקחה מהפצע ביופסיה. בסוף אוקטובר הוא שוחח עם הוריו וגילה להם כי הביופסיה מראה שחלה בסרטן".נלחצנו מאוד, אבל החלטנו שנעשה הכל כדי להיאבק," מספרת יוליה. "הוא עבר סדרת טיפולים ובהמשך אפילו כרתו לו חלק מהלשון. הוא הגיב יפה, התאושש ואפילו חזר לעבודה שלו. לאורך כל הזמן הרופאים נתנו לנו הרבה תקווה שיהיה בסדר." במקביל הפקיד פוזניאנסקי זרע בבית החולים למקרה שבעתיד יבקש להביא ילדים לעולם ואיכות הזרע שלו תיפגע בעקבות הטיפולים.

בתחילת 2008 הוא יצא עם חברי עמותת "יוצאים לחיים" לטיול בחו"ל. "הם היו בהולנד ונהנו מאוד," נזכרת יוליה. "הוא סיפר לנו שקצת כואב לו בפה, אבל חשבנו שזה בגלל הטיפולים שהוא עבר." כששב לארץ ניגש לבדיקות, ואז התברר כי מחלת הסרטן שבה לקנן בגופו. "כשהסתכלתי בתמונות שהוא צילם בהולנד ראיתי שהוא מחזיק את הפה מכאבים והבנתי שזה חזר," אומרת יוליה. "הפעם המחלה תקפה קשה יותר וברוך הלך ונחלש."

חודשים ספורים לפני מותו צפתה יוליה בתוכנית טלוויזיה שבה סיפרו בני משפחת שניר, גם הם מכרמיאל, על רצונם להביא בסיוע ארגון "משפחה חדשה" נכד לעולם מזרעו של בנם עידן, שנפטר ממחלת הסרטן. סיפורם של בני המשפחה נחשף ב"ידיעות אחרונות" ובעקבות הכתבה הם הוזמנו להופיע בטלוויזיה ביחד עם עו"ד אירית רוזנבלום, שהסבירה לצופים על האפשרות של חולים סופניים לכתוב צוואה ביולוגית, שבה יפורט רצונם בהבאת ילד לעולם לאחר מותם.

"ברוך אמר לנו שגם הוא רוצה לעשות צוואה ביולוגית ורוצה שיהיה לנו נכד ממנו," אומרת יוליה".פניתי לאירית רוזנבלום והתעניינתי בצוואה הביולוגית. היא נתנה לי את הטפסים, אבל כל הזמן הייתה לנו תקווה שברוך יצא מזה ולא מיהרנו לערוך את הצוואה."

פתאום הסלולרי צילצל

שלושה ימים לפני מותו החליט ברוך לערוך את הצוואה. מיד לאחר עריכת הצוואה הודיעו רופאיו לבני המשפחה כי לא נותר לו זמן רב לחיות, ושברגע שיתחיל לדמם – הוא ימות. בשארית כוחותיו, שעות ספורות לפני מותו, נטל פוזניאנסקי דף ועט וכתב ברוסית, כשטיפות דם נוטפות על הנייר: "תודה רבה לכולכם. אני אוהב אתכם."

"לא האמנתי שזה ייגמר כך," אומרת אמו, "כל הזמן אני שואלת את עצמי למה זה קרה דווקא לו." במהלך ימי האבל גמלה בליבם של ההורים ההחלטה לממש את הצוואה שהשאיר בנם. הם החלו לשוטט באינטרנט בחיפוש אחר אישה שתסכים להרות וללדת להם נכד. "נכנסו לפורומים של אמהות חד הוריות וכתבנו על ברוך ועל הרצון שלנו. היו אלינו הרבה פניות של נשים. שוחחנו איתן, רובן היו נחמדות מאוד. בזמן שטיילתי בחוף הים צילצל הסלולרי שלי. על הקו הייתה עו"ד אירית רוזנבלום. היא אמרה לי שמצאה עבורי מישהי שיכולה להתאים."

יוליה לא יכלה להתאפק ומיד כשחזרה הביתה התקשרה ל-י.' יומיים אחר כך עשו יוליה ובעלה את דרכם למרכז הארץ כדי לפגוש את י,' רווקה בת 32 שעובדת בענף ההייטק. "בדיוק סיימתי מערכת יחסים וראיתי בטלוויזיה תוכנית שעוסקת בצוואה ביולוגית ובהבאת ילדים לעולם מזרעם של אנשים שנפטרו," היא מספרת. "הרבה זמן התגבש אצלי בראש רעיון להביא ילד לעולם מתרומת זרע ולגדל אותו לבד. כשראיתי את התוכנית הייתי כבר בשלה למהלך הזה. חשבתי שזה יהיה טוב יותר אם לילד שאביא יהיו גם סבא וסבתא והוא לא ייוולד מתרומה אנונימית. אני לא אסתיר מהילד שום דבר. אני אספר לו הכל על אבא שלו ועל מי שהוא היה. הוא יגדל בתוך משפחה תומכת שלי ושל ברוך."

י' פנתה לאנשי ארגון "משפחה חדשה," שקישרו אותה עם ולד ויוליה. המפגש היה מרגש. "הייתה בינינו כימיה כבר מהרגע הראשון," אומרת יוליה. "היא סיפרה על עצמה ושמעה על ברוך שלנו. היא ראתה תמונות שלו ואמרה שהיא רוצה ללדת ילד מזרעו. אחר כך היא הפגישה אותנו גם עם ההורים שלה. זה נתן לנו תקווה גדולה שיהיה לנו נכד מברוך, שלמרות שהוא מת הוא נמצא כל הזמן איתנו. אנחנו רוצים זיכרון ממנו. זה מגיע לו. הוא היה איש מדהים ואנחנו רוצים שיהיו לו המשך. אנחנו נקדיש את החיים שלנו למימוש הצוואה של בננו." עכשיו מקווים י' ובני משפחת פוזניאנסקי שבית המשפט יאשר את קיום הצוואה יוצאת הדופן.

יוצאים לקרב – הורים יוצרי חיים

משפחתו של ברוך פוזניאנסקי לא לבד. כ500- איש, בהם גם חיילים שהשתתפו במלחמת לבנון השנייה ובמבצע עופרת יצוקה, הפקידו צוואות ביולוגיות. במקביל למאבק להכרה בצוואה הביולוגית הקימה עו"ד אירית רוזנבלום, מנכ"לית ארגון "משפחה חדשה," את הפורום "חובת החיים."

הפורום, הנחשף כאן לראשונה, מורכב מהורים שכולים המעוניינים להביא נכדים לעולם מזרעם של ילדיהם שנפטרו בנסיבות שונות. "השם של הפורום הוא בעל משמעות כפולה," אומרת רוזנבלום, "החובה של האנשים החיים להגשים את משאלתם של קרוביהם המתים והחובה להמשיך את החיים שנגדעו. הפורום הזה הוא הוכחה ניצחת שהצורך כבר קיים. המערכת מתקשה עדיין להכיר בכך, אולי מתוך פחד. כל חברי הפורום החליטו להתגבר על הפחדים והדעות קדומות ולהגשים את רצון הבנים שלהם. במדינה שבה השכול והאובדן הם דיירים של קבע, יש בהם את הכוח להתגבר על הכאב ולהפוך אותו לתקווה."

חלק מהמשפחות החליטו להגביר את המודעות באמצעות חשיפה באמצעי התקשורת וחלקן אף הציגו את סיפוריהן במהדורות החדשות של ערוץ .2 בין החברות בפורום: משפחתו של החייל קיוון כהן, שנהרג בשנת 2002 וביקש מהוריו להביא ילד מזרעו לעולם במקרה שייהרג במהלך שירותו הצבאי; משפחת ר,' שבנה החייל הקרבי נהרג בתאונה בצבא, ולפני מותו סיפר לאמו על רצונו בילדים; רונית ואדי שניר, הוריו של עידן שנפטר ממחלת הסרטן וביקש לפני מותו להקפיא את זרעו. לאחר מותו מצאו הוריו צעירה המסכימה להביא מזרעו ילד לעולם.

במקביל יזמה עו"ד רוזנבלום את הקמתו של בנק זרע שבו יוכלו חיילים, חולים סופניים ואחרים להקפיא את זרעם לצורך שימוש בעתיד. במהלך מלחמת לבנון השנייה הקים ארגון "משפחה חדשה" את בנק הצוואות הביולוגיות, שנערכות ונחתמות על ידי עורכי דין מטעם הארגון.