אבהות – בדיקת אבהות ותביעת אבהות

סביב נושא בדיקת אבהות, תביעת אבהות ותחום בדיקות ה-DNA והזכויות והאחריות שנושאת איתה אבהות, ישנו לא מעט מידע מבלבל.

בדיקת אבהות מורכבת מבדיקת DNA ועל כן שמה המלא הוא בדיקה לסווג רקמות, בבדיקה זו, המתבצעת במעבדה מיוחדת, ניתן באמצעות טכנולוגיות מודרניות להוכיח קשר גנטי בין הנבדקים בדיוק של 99 אחוז. דיוק זה מאפשר להתאים בין אדם לבין ילדיו ולהוכיח אבהות או אמהות, או במקרה אחר, גם קרבה משפחתית בין אחים. בתי המשפט מתחשבים בבדיקת סווג הרקמות או האבהות לצורך הקביעה כי אדם הוא אביו של ילד מסויים, החוק שמסמיך את ביצוע הבדיקה נקרא "חוק המידע הגנטי". יש חמש מעבדות בארץ מצויידות ומוסמכות לבצע בדיקת סווג רקמות לצורך הוכחת אבהות, על בסיס התאמה של DNA. למרות שהבדיקה מדוייקת ומוכרת על ידי בתי המשפט, חשוב לדעת שבית המשפט יכיר רק בבדיקה אשר בוצעה בארץ על פי צו רשמי של בית המשפט. כלומר, אדם הרוצה להוכיח כי הוא אבי ילד מסויים יכול לעשות בדיקה באופן עצמאי במעבדה לסווג רקמות או באמצעות ערכה לסווג רקמות, אלא גם אם בבדיקה עצמית תתקבלנה תשובות מדויקות לדורש הבדיקה, הן לא יוכרו כראיה בבית משפט במקרה של הגשת תביעת אבהות, במילים אחרות, לא יהיה לבדיקה כזו כל תוקף משפטי ולכן היא גם לא תסייע לשם ביצוע רשמי במסמכים רשמיים כגון תעודת לידה, תעודת זהות וכד'.

ארגון משפחה חדשה עוסק בתחום דיני משפחה ובהם גם בנושא אבהות, בדיקות אבהות ותביעת אבהות – ומספק ליווי מקצועי וסיוע משפטי להורים, משפחות וילדים. אם גם אתם צריכים עזרה, אנא מלאו את טופס יצירת הקשר או צרו איתנו קשר טלפוני במספר 03-5660504 (ימים א'-ה' 09:00-17:00).

בדיקת אבהות יכולה להתבצע על פי צו משפט בכל תרחיש שבו חלה חובה להוכיח, או להפריך, קשר בין אב לבין ילד. למשל:

1. במקרה בו אישה הרתה, אך לא נמסר או נרשם מידע כלשהו על זהות האב של הילוד. בכל שלב תתאפשר הגשת תביעת אבהות, ובמקרה זה בתי המשפט בדרך כלל ידרשו מהצדדים לבצע בדיקת אבהות. עם זאת, בית המשפט יימנע מלתת צו לביצוע הבדיקה במקרה אחד – אם קיים חשש שהילד יהפוך לממזר (יתגלה כי הילד נולד לאישה בזמן שהייתה נשואה והרתה מגבר שאינו בעלה).
2. אישה שאינה נשואה ויש לה ילד, יכולה לתבוע אבהות ולדרוש בדיקת אבהות במידה והיא מעוניינת להוכיח שלילד יש אב, ושעל האב לשאת בחובות הקבועות לו בחוק.
3. גבר אשר טוען כי ילד הוא ילדו שלו, רשאי להגיש תביעת אבהות, במידה ובית המשפט יחליט כי ישנן מספיק נסיבות מוצדקות, ימציא צו לבדיקת אבהות.
4. גבר הטוען שאינו האב של ילד מסויים, אם הוא טוען שילד מסויים אינו ילדו על מנת להיות פטור מחובות. במקרה בו דרישה לבדיקת אבהות שכזו תוגש על ידי זוג נשוי, סביר להניח שבתי המשפט לא יאשרו את הבדיקה.
5. זוג מעורב, כל אחד מהם בן לדת אחרת– למשל ערבי ישראלי וערביה מהרשות הפלסטינית, או אם יהודית ואב נוצרי, אשר רוצים לרשום את ילדיהם במשרד הפנים: במידה והזוג נשוי מעל חצי שנה לפני הלידה ואחד מהם ישראלי יהודי לא יידרשו להוכיח את האבהות באמצעות בדיקת אבהות. זוג מעורב שאיננו נשוי יהיה חייב  בבדיקת אבהות על מנת לרשום את ילדיו.
6. הורה שנולד לו ילד באמצעות פונדקאות בחו"ל (נשים וגברים) חייב בדיקת אבהות DNA על מנת לרשום את הילד כבנו במשרד הפנים. זהו הליך בירוקרטי מקובל כבר כיום.
7. ידועים בציבור שלא רשמו את ילדם המשותף במהלך השנה הראשונה שלאחר הלידה – במקרה זה חייבים שני ההורים בבדיקת סווג רקמות DNA.
8. מקרים של "גניבת זרע" – למעשה מקרה כזה איננו מונח משפטי מקובל (מאמר בנושא כאן). אב אשר בצו בית משפט עבר בדיקת אבהות ונמצא כי הוא אביו של הילד, נושא באחריות כלפי ילדו על פי חוק, ללא קשר לנסיבות בהן הילד נוצר או להסכמה או אפילו חוזה כתוב בינו לבין האם.
9. הוכחת קשר יהודי לשם קבלת זכויות עליה ואזרחות: זכאות לקבלת אזרחות ישראלית ניתנת בין היתר למי שנולד לאב יהודי או נכד ליהודי (חוק השבות). במקרים כאלה אם אין רישום מדוייק ניתן להשתמש בכלי של  בדיקת אבהות על מנת לקבל זכויות עליה הקבועות בחוק.
10. הוכחה לקשר משפחתי בין אחים המעוניינים להוכיח את הקשר ביניהם, הם רשאים לדרוש בדיקת אבהות.