על נישואים אזרחיים במגזין "חיים אחרים"

בישראל של שנת 2012 עדיין פועלים כוחות פוליטיים רבי עוצמה שקובעים שטקס חתונה בחסות הרבנות הוא האפשרות היחידה למסד קשר בארץ. בתוך ים הקולות הקוראים לשינוי החוקים, נדמה ששכחנו לשאול שאלה אחת פשוטה – למה בכלל להתחתן? ואם כן להתחתן, למה צריך את מוסדות המדינה הרשמיים?

"השאלה של ההתקשרות הזוגית היא שאלה תרבותית. מרגע שהתיישבה דעתו של האדם המודרני הוא לעצמו צורות חברתיות, שהעיקרית שבהן היא המסגרת המשפחתית", מסבירה עו"ד אירית רוזנבלום, העומדת בראש ארגון משפחה חדשה. "מבחינה הסטורית, תמיד היו מסגרות זוגיות ומשפחתיות שונות בתרבויות שונות, ובמרוצת הזמן חלו בהן שינויים. דבר אחד לא השתנה: האדם הוא יצור חברתי הזקוק למסגרת משפחתית תומכת. מעטים בני האדם שאינם רוצים בכך".

בארגון משפחה חדשה פועלים עורכי דין שמטרתם לעזור לישראלים להקים זוגיות ומשפחה בדרך שאינה מקובלת. במסגרת זו הם מציעים לבני זוג להירשם בפני עורך דין של הארגון כידועים בציבור, כדי להעניק תוקף משפטי לזוגיות, וגם מספקים תעודת זוגיות. "החברה הישראלית לא השכילה להגדיר מהו תא משפחתי ואינה מספקת שירותים לאנשים שרוצים לחיות בזוגיות רשמית. מדובר בכ-18 אחוזים מכלל בני הזוג בארץ, כ-350 אלף זוגות".

האפשרות של נישואים אזרחיים, היא מסבירה, דווקא כתובה בחוק הישראלי. "פקודת רישום נישואים וגירושים קיימת מתקופת המנדט הבריטי והיא לא שונתה עד היום. הפקודה קובעת מהי הרשות הרושמת בישראל- הרב אצל היהודים, הכומר אצל הנוצרים, האימאם אצל המוסלמים והשייח אצל הדרוזים. היא אומרת שבמקרה של נישואים אזרחיים, הנציב העליון יהיה רשם הנישואים, אלא שמאז תום המנדט לא התמנה נציב עליון בישראל. לכן לא צריך לחוקק חוק חדש, רק למנות נציב עליון שיהיה רשאי לרשום נישואים אזרחיים".

בפועל, מסבירה רוזנבלום, העירוב בין דת למדינה מונע זאת. "הציבור מתנהג בהתאם לתסמונת האישה המוכה, כאילו זה מה שמגיע לו. אין התקוממות בנושא ולכן ישראל היא הדמוקרטיה היחידה שאין בה נישואים אזרחיים, וזה אומר דרשני".