שיחת היום | "אירית רוזנבלום, למה הומואים צריכים להתחתן?" – תומר זרחין, הארץ
| פורסם בתאריך:27 ביוני 2011
עו"ד אירית רוזנבלום, שהקימה את ארגון משפחה חדשה, ועומדת בראשו, מנהלת מאות הליכים בשנה של זוגות הומואים ולסביות בבתי משפט לענייני משפחה בעיקר, בבקשות של זוגות חד מיניים המבקשים אישור בית המשפט להסכם לחיים משותפים – המקבילה החד-מינית להסכם ממון בין בני זוג הטרוסקסואלים – הסכמים לשותפות הורית, למשל, כשגבר או זוג גברים מחליטים להביא יחד ילד לעולם בשותפות עם אשה ואישורים לבדיקות דנ"א, המאפשרות להומואים שהביאו ילד באמצעות אם פונדקאית בחו"ל הכרה כהורה ביולוגי. הכרת מדינת ניו יורק בנישואין חד מיניים התקבלה אצל רוזנבלום בצורה מעורבת. מצד אחד היא חושבת שמדובר בהישג סמלי מרשים, אך מצד שני היא אינה שמחה על הנהירה של הומואים ולסביות אחר הדגם המסורתי-סטיירטי של נישואים בחסות הממסד.
"ארה"ב מאוד שמרנית ויש בה מדינות שהן יותר שמרניות מישראל, כך שזה צעד חשוב לדמוקרטיות בעולם. אבל אני, באופן אישי, חושבת שנכון יותר לקבל את הזוגיות הפרטית כפי שהיא, בין אם הטרוסקסואלית או הומוסקסואלית ולא לשאוף לכונן תאים משפחתיים אנכרוניסטיים כאלה".
אבל אותם תאים אנכרוניסטיים, כפי שאת מגדירה אותם, מספקים לגיטימציה של המדינה במשפחה החד מינית וגם הטבות שנלוות לכך.
"אני חושבת שמוסד הנישואים צריך להיות מופרט, ולא חלק מרשויות המדינה. השאיפה לנישואים בתיווך המדינה רק מנציחה את שלטון המדינה בחיי הפרט. זה מנוגד לתהליך העולמי של מאמץ חברתי להפריד את הדת מהמדינה ואת המשפחה מהדת ומהממסד. במהלך השנים המדינה השתלטה על התא המשפחתי, וקבעה את צורתו באופן שפגע קשות באוכלוסיות שלא עומדות בקריטריונים שהשיטה קבעה. לא רק בני זוג בני אותו מין, אלא גם בני זוג שאינם בני אותה דת או בני זוג שבחרו להינשא בחו"ל בנישואים אזרחיים".
אבל את יכולה להבין את הרצון של בני זוג הומואים ולסביות לזכות בהכרה פורמלית של המדינה בזוגיות שלהם, כמו סטרייטים.
"ללא ספק, זה נובע מרצון בלגיטימציה חברתית, בהכרה, ואין דרך נאותה יותר להיות חלק מהמיינסטרים אלא באמצעות נישואים באמצעות הממסד. במובן הזה, הקהילה ההומו-לסבית נוהגת בהתאם לתהליך חברתי שעובר מהעולם, כי התהליך האינדיבידואליסטי מוכיח כי בני זוג רבים בוחרים לא להינשא, אלא למסד הזוגיות ללא נישואים, באמצעות הסכמים בין שני הצדדים".
אבל הסכמי הנישואים בין בני זוג כלשהם, לא מקנים עדיין לבני הזוג את מלוא ההטבות להם זוכים בני זוג שמיסדו את הקשר באמצעות המדינה.
"זה נכון, אבל אנחנו רואים שבחלוף השנים יש יותר הכרה בתעודות זוגיות על בסיס תצהיר שנותנים בני הזוג לפיו הם מכריזים על אחריות הדדית ביניהם, דאגה, סולידריות, פרנסה הדדית. זה תצהיר שבו הם מכריזים על עצמם כידועים בציבור. יש לזה משמעות בולטת בזכויות שמקנות רשויות מקומיות או המוסד לביטוח לאומי, למשל, הטבות, זכאות לשירותים, הנחות. זה תהליך, וככל שיותר זוגות יאמצו את הנישואים המופרטים כך תגבר ההכרה של המדינה גם בזכויותיהם".
איזה מהמאבקים המשפטיים הוא עכשיו בראש סדר העדיפויות של הקהילה ההומו-לסבית בישראל?
"הכרה בפונדקאות חד-מינית בישראל, ללא ספק. אנחנו מלווים הומואים בהליך המשפטי המלווה פונדקאות באמצעות אם פונדקאית בחו"ל – בהודו ובארה"ב – וללא ספק זה נושא מטריד מאוד את הקהילה. למה הומואים צריכים לנסוע לחו"ל, לשלם מאות אלפי שקלים כדי לממן הליך פונדקאות, רק כי בארץ החוק לא מכיר בפונדקאות להומואים?".
ומלבד העלויות הכספיות הגבוהות, הרשויות בישראל מערימות קשיים בתהליך?
"הביורוקרטיה חוגגת. למשל, עוד לפני שהתינוק מגיע לארץ, מעורבים בתהליכים השונים שקשורים בכך: משרד המשפטים, משרד הרווחה, משרד הפנים, מערכת בתי המשפט. זה קושי שהממסד מטיל, גם אם לא במתכוון, על הזכות של הומואים להיות הורים, אחרי ששילמו סכומי עתק".
ניהלת בשנה שעברה את המאבק המשפטי של דן גולדברג, שנתקל בקשיים אצל שופט המשפחה פיליפ מרכוס, בהבאת תאומים מאם פונדקאית בהודו.
"השופט מרכוס לא הסתיר את ההסתייגויות שלו מהליך פונדקאות במשפחה חד מינית".
השופט מרכוס הוא חריג או משקף גישה המקובלת על שופטי משפחה ביחס למשפחה חד-מינית?
"אני לא חושבת שהוא חריג, כי אפשר למצוא שופטי משפחה שמבחינה אידיאולוגית חשים אי נוחות מהליכים משפטיים שקשורים למשפחות חד מיניות. זה פשוט לא מתאים לתפישת העולם שלהם, אבל אני חושבת שרוב שופטי המשפחה מכירים כבר בתא המשפחתי החד-מיני".
והשופטים שלא, מביעים את אי הנוחות הזאת?
"לא באופן ישיר, אלא בהערמת קשיים על ההליך המשפטי שבו מעורבים זוגות חד-מיניים. אי אפשר היום לדחות בקשה של בני זוג הומואים או לסביות להכיר בהסכם לחיים משותפים שערכו, שהיא המקבילה להסכמי ממון, כי זאת כבר עובדה קיימת. אבל אפשר לנקוט סחבת, להקשות. רוב שופטי המשפחה מכירים במהפכה שהתחוללה כאן בזכויות ההומואים והלסביות".
הצעת להגביל את מספר שופטי המשפחה הדתיים.
"אני חושבת שצריך להיות איזון בין שופטי משפחה דתיים לחילוניים, כי בבתי משפט למשפחה מכהנים יותר שופטים דתיים באופן יחסי מאשר בבתי המשפט האחרים. שופט דתי לא יכול להתנתק מצווי הדת כשהוא עוסק בתיק פונדקאות של הומו או באישור הסכם לחיים משותפים של זוג לסביות".
את עדיין חושבת שהזכויות המשפטיות של ההומואים והלסביות לאיבואו מבג"ץ אלא מבתי המשפט למשפחה?
"חד משמעית, תיק אחר תיק, יצרנו מציאות של הכרה במשפחה ההומו-לסבית. המהפכה צומחת מלמטה".
כל התכנים באתר זה מוגנים תחת חוק זכויות יוצרים.
"ארגון משפחה חדשה" ו"צוואה ביולוגית" הינם סימן מסחר רשום.
אין להעתיק /להשתמש בתכני האתר ללא אישור מפורש מארגון משפחה חדשה.
ברוכים הבאים למשפחה חדשה
משפחה חדשה מספקת פתרון להצהרה על הזוגיות שלכם! על בסיס תצהיר משפטי שמאפשר לכם לממש את זכויותכם כידועים בציבור (המוכרים על פי חוק). הצטרפו לרשימת הדיוור שלנו וקבלו חינם למייל את המדריך המלא לזכויות שמעניקה לכם תעודת הזוגיות.
שיחת היום | "אירית רוזנבלום, למה הומואים צריכים להתחתן?" – תומר זרחין, הארץ
עו"ד אירית רוזנבלום, שהקימה את ארגון משפחה חדשה, ועומדת בראשו, מנהלת מאות הליכים בשנה של זוגות הומואים ולסביות בבתי משפט לענייני משפחה בעיקר, בבקשות של זוגות חד מיניים המבקשים אישור בית המשפט להסכם לחיים משותפים – המקבילה החד-מינית להסכם ממון בין בני זוג הטרוסקסואלים – הסכמים לשותפות הורית, למשל, כשגבר או זוג גברים מחליטים להביא יחד ילד לעולם בשותפות עם אשה ואישורים לבדיקות דנ"א, המאפשרות להומואים שהביאו ילד באמצעות אם פונדקאית בחו"ל הכרה כהורה ביולוגי. הכרת מדינת ניו יורק בנישואין חד מיניים התקבלה אצל רוזנבלום בצורה מעורבת. מצד אחד היא חושבת שמדובר בהישג סמלי מרשים, אך מצד שני היא אינה שמחה על הנהירה של הומואים ולסביות אחר הדגם המסורתי-סטיירטי של נישואים בחסות הממסד.
את לא רואה בהכרה בנישואים חד מיניים בניו יורק פריצת דרך?
"ארה"ב מאוד שמרנית ויש בה מדינות שהן יותר שמרניות מישראל, כך שזה צעד חשוב לדמוקרטיות בעולם. אבל אני, באופן אישי, חושבת שנכון יותר לקבל את הזוגיות הפרטית כפי שהיא, בין אם הטרוסקסואלית או הומוסקסואלית ולא לשאוף לכונן תאים משפחתיים אנכרוניסטיים כאלה".
אבל אותם תאים אנכרוניסטיים, כפי שאת מגדירה אותם, מספקים לגיטימציה של המדינה במשפחה החד מינית וגם הטבות שנלוות לכך.
"אני חושבת שמוסד הנישואים צריך להיות מופרט, ולא חלק מרשויות המדינה. השאיפה לנישואים בתיווך המדינה רק מנציחה את שלטון המדינה בחיי הפרט. זה מנוגד לתהליך העולמי של מאמץ חברתי להפריד את הדת מהמדינה ואת המשפחה מהדת ומהממסד. במהלך השנים המדינה השתלטה על התא המשפחתי, וקבעה את צורתו באופן שפגע קשות באוכלוסיות שלא עומדות בקריטריונים שהשיטה קבעה. לא רק בני זוג בני אותו מין, אלא גם בני זוג שאינם בני אותה דת או בני זוג שבחרו להינשא בחו"ל בנישואים אזרחיים".
אבל את יכולה להבין את הרצון של בני זוג הומואים ולסביות לזכות בהכרה פורמלית של המדינה בזוגיות שלהם, כמו סטרייטים.
"ללא ספק, זה נובע מרצון בלגיטימציה חברתית, בהכרה, ואין דרך נאותה יותר להיות חלק מהמיינסטרים אלא באמצעות נישואים באמצעות הממסד. במובן הזה, הקהילה ההומו-לסבית נוהגת בהתאם לתהליך חברתי שעובר מהעולם, כי התהליך האינדיבידואליסטי מוכיח כי בני זוג רבים בוחרים לא להינשא, אלא למסד הזוגיות ללא נישואים, באמצעות הסכמים בין שני הצדדים".
אבל הסכמי הנישואים בין בני זוג כלשהם, לא מקנים עדיין לבני הזוג את מלוא ההטבות להם זוכים בני זוג שמיסדו את הקשר באמצעות המדינה.
"זה נכון, אבל אנחנו רואים שבחלוף השנים יש יותר הכרה בתעודות זוגיות על בסיס תצהיר שנותנים בני הזוג לפיו הם מכריזים על אחריות הדדית ביניהם, דאגה, סולידריות, פרנסה הדדית. זה תצהיר שבו הם מכריזים על עצמם כידועים בציבור. יש לזה משמעות בולטת בזכויות שמקנות רשויות מקומיות או המוסד לביטוח לאומי, למשל, הטבות, זכאות לשירותים, הנחות. זה תהליך, וככל שיותר זוגות יאמצו את הנישואים המופרטים כך תגבר ההכרה של המדינה גם בזכויותיהם".
איזה מהמאבקים המשפטיים הוא עכשיו בראש סדר העדיפויות של הקהילה ההומו-לסבית בישראל?
"הכרה בפונדקאות חד-מינית בישראל, ללא ספק. אנחנו מלווים הומואים בהליך המשפטי המלווה פונדקאות באמצעות אם פונדקאית בחו"ל – בהודו ובארה"ב – וללא ספק זה נושא מטריד מאוד את הקהילה. למה הומואים צריכים לנסוע לחו"ל, לשלם מאות אלפי שקלים כדי לממן הליך פונדקאות, רק כי בארץ החוק לא מכיר בפונדקאות להומואים?".
ומלבד העלויות הכספיות הגבוהות, הרשויות בישראל מערימות קשיים בתהליך?
"הביורוקרטיה חוגגת. למשל, עוד לפני שהתינוק מגיע לארץ, מעורבים בתהליכים השונים שקשורים בכך: משרד המשפטים, משרד הרווחה, משרד הפנים, מערכת בתי המשפט. זה קושי שהממסד מטיל, גם אם לא במתכוון, על הזכות של הומואים להיות הורים, אחרי ששילמו סכומי עתק".
ניהלת בשנה שעברה את המאבק המשפטי של דן גולדברג, שנתקל בקשיים אצל שופט המשפחה פיליפ מרכוס, בהבאת תאומים מאם פונדקאית בהודו.
"השופט מרכוס לא הסתיר את ההסתייגויות שלו מהליך פונדקאות במשפחה חד מינית".
השופט מרכוס הוא חריג או משקף גישה המקובלת על שופטי משפחה ביחס למשפחה חד-מינית?
"אני לא חושבת שהוא חריג, כי אפשר למצוא שופטי משפחה שמבחינה אידיאולוגית חשים אי נוחות מהליכים משפטיים שקשורים למשפחות חד מיניות. זה פשוט לא מתאים לתפישת העולם שלהם, אבל אני חושבת שרוב שופטי המשפחה מכירים כבר בתא המשפחתי החד-מיני".
והשופטים שלא, מביעים את אי הנוחות הזאת?
"לא באופן ישיר, אלא בהערמת קשיים על ההליך המשפטי שבו מעורבים זוגות חד-מיניים. אי אפשר היום לדחות בקשה של בני זוג הומואים או לסביות להכיר בהסכם לחיים משותפים שערכו, שהיא המקבילה להסכמי ממון, כי זאת כבר עובדה קיימת. אבל אפשר לנקוט סחבת, להקשות. רוב שופטי המשפחה מכירים במהפכה שהתחוללה כאן בזכויות ההומואים והלסביות".
הצעת להגביל את מספר שופטי המשפחה הדתיים.
"אני חושבת שצריך להיות איזון בין שופטי משפחה דתיים לחילוניים, כי בבתי משפט למשפחה מכהנים יותר שופטים דתיים באופן יחסי מאשר בבתי המשפט האחרים. שופט דתי לא יכול להתנתק מצווי הדת כשהוא עוסק בתיק פונדקאות של הומו או באישור הסכם לחיים משותפים של זוג לסביות".
את עדיין חושבת שהזכויות המשפטיות של ההומואים והלסביות לאיבואו מבג"ץ אלא מבתי המשפט למשפחה?
"חד משמעית, תיק אחר תיק, יצרנו מציאות של הכרה במשפחה ההומו-לסבית. המהפכה צומחת מלמטה".
פורסם לראשונה באתר הארץ
שיחת היום | "אירית רוזנבלום, למה הומואים צריכים להתחתן?"