נישואין אזרחיים ונישואים דתיים, אותה גברת בשינוי אדרת
| פורסם בתאריך:19 בנובמבר 2014
בישראל, מתנהל מאבק בן 65 שנה להסדרת נישואים אזרחיים, שישמשו אלטרנטיבה למי שאינם יכולים או אינם רוצים להתחתן בנישואים דתיים ברבנות או במסגרת דת אחרת אליה הם משתייכים.
מה כבר לא ניסו על מנת להצליח במאבק הזה, מאבק שמסמל עבור רבים מאלו הנאבקים למענו, מאבק על זכויות אזרחיות וזכויות אדם. אלא, שהנאבקים לצערי, לא נתנו את דעתם לסיבת כישלונם, כישלון שנמשך כל כך הרבה שנים, צריך שתהיה לו סיבה. הרי מדינת ישראל היא מדינה דמוקרטית, יש בה חוקי יסוד, ביניהם החוק בדבר כבוד האדם וחירותו, כיצד זה ייתכן שאין אפשרות להינשא בנישואים אזרחיים בדמוקרטיה הזו.
דמוקרטיה של חתונה אזרחית
אז ראשית הדמוקרטיה הזו, איננה מושלמת והיא טובה במיוחד לציבור היהודי שחי במדינה ועונה על כל הדרישות הדתיות והחברתיות שלה, הציבור הזה ייהנה מדמוקרטיה כמעט מלאה, אבל מה על כל היתר ? כל היתר, אזרחי המדינה שאינם יהודים, בני זוג מאותו המין, עובדים זרים ועוד, לא ממש נהנים מדמוקרטיה.
אבל, גם אם הדמוקרטיה שלנו היא סלקטיבית ואיננה שווה לכולם, נישואים אזרחיים אינם חלק ממנה וגם לא התרת נישואים אזרחיים.
נישואים אזרחיים אינם חלק ממנה משום שהנושא רגיש מבחינה דתית ואם כך, פירושו שהדת בכל זאת שולטת, זה לכשעצמו לא ממש דמוקרטי.
האפשרות להינשא בנישואים אזרחיים אפילו אינה קיימת לגבי הציבור הלא יהודי שחי במדינה.
אם כן, מה יש לחדש כאן ?! יאמרו רבים, מי שרוצה לחיות כאן זה התנאי (שאין נישואין אזרחיים) יעמוד בו יישאר לא יעמוד בו שילך. אך לא זה העניין, טענתי המפורשת היא, שנישואים אזרחיים, גם אם יתקיימו כאן הם אינם שונים בתכלית מהנישואים הדתיים, כאן וגם כאן שולטת המדינה בחיי הפרט כאן וגם כאן, יש למדינה את הכוח לאשר את נישואים כאלה או לדחות אותם.
לכן, זה איננו המאבק הנכון והוא עשוי להמשיך ולהיתקע עוד שנים רבות. הדרך לחלץ אותו אם בכלל צריך, היא לא להיאבק עליו אלא להימנע מלהיאבק למענו.
כי נישואים אזרחיים רק מחזקים ומרחיבים את כוחה של המדינה ואנחנו מחפשים את ההפך.
כיום מי שרוצה להתחתן בנישואים דתיים טס להתחתן בקפריסין השכנה, עד כמה שזה מביך, מתחתן וחוזר. גם אם זה לא מכובד לנהוג כך באזרחים טובים, הטעות היא של אותם אלה שנוסעים. עליהם להיאבק כאן בארץ על זכותם לחופש ולא לנסות להעתיק ולייבא מודל משם.
הפתרון הוא להפסיק להלחם על זכות הנישואים, דתיים ואזרחיים ולהילחם על הזכות להימנע מהם, הזכות להיות זוג לכל דבר בלי הצורך להתחתן ולתת למדינה שליטה עלינו.
בדרישתנו לאשר נישואים אזרחיים אנחנו נלחמים על אובדן חירותנו, החירות לבחירה חופשית בנישואים?! כי טיבו של המאבק הזה, הוא שאנחנו מעדיפים את שליטת המדינה על חיינו אישור המדינה לחתונה אזרחית או דתית, הוא היינו הך.
בחירה חופשית
אז איפה אנחנו טועים?
אנחנו טועים באבחנה שלנו מהי חירות, נדמה לנו שבחירה בין שתי אלטרנטיבות (גם אם הן גרועות) היא בחירה ואם יש בחירה, יש חירות.
זו כאמור טעות, הבחירה צריכה להיות בין מתן השליטה של המדינה על חיינו או דרישת שליטה עצמית על חיינו. נדמה שהתשובה ברורה.
אנחנו רוצים לשלוט על חיינו, זו היא חירות וזוהי דמוקרטיה אך יותר מכל זו הבחירה החופשית.
במילים אחרות, אין הבדל בנישואים מכח השיטה הדתית או מכח השיטה האזרחית, בין נישואים ברבנות לנישואים אזרחיים ללא רישום ברבנות, כך או כך המדינה שולטת.
אבל, יש הבדל עצום אם אני חי בזוגיות ומכריז עליה מכח עצמי ומתחייב לה מכח עצמי או מבקש את אישורה של המדינה לזוגיות שבה אני חי.
ידועים בציבור
כדי לעשות סדר אסביר ביתר דיוק, בני זוג החיים כידועים בציבור, הם ורק הם, הבוחרים החופשיים, כי רק הם בחרו לכונן את זוגיותם על פי טעמם ובחירתם האישית וסירבו לקבל על עצמם את מרותה של המדינה באמצעות רבניה או פקידיה, הם הגיעו אל ההבנה המוחלטת שחופש בחירה בנישואים או בזוגיות נקבע על ידי בני הזוג עצמם ולא על ידי המדינה.
מכאן שכל אדם שחופש הבחירה בנישואים חשוב לו, חייב להיאבק למען הידועים בציבור, למען בני זוג שבחרו לחיות אלו עם אלו על פי דרכם ומצפונם ואיתם להקים משפחה.
חופש הבחירה היחיד הוא הבחירה להתנתק מהמדינה בנושא הנישואים ולזכות בחופש מלא, כשם שאנו חופשיים לבחור את עיסוקנו, מקום מגורנו, השכלתנו וכיוב' כיצד זה שאיננו חופשיים לבחור את זוגיותנו, כיצד הנושא האינטימי והפרטי ביותר בחיינו הופקר בידי המדינה?!
אז עדיין לא מאוחר, אפשר וצריך להיאבק להכרה מלאה ושווה של בני זוג לא רשומים החיים יחד ומנהלים משק בית משותף. זהו המאבק האמיתי, הצודק והנכון להחזיר את השליטה לידיים שלנו ולא לבחור באותה הגברת בשינוי אדרת.
אז בואו הצטרפו לעשרות האלפים שכבר בחרו בדרך זו והנפיקו לעצמכם תעודת זוגיות, עם בן זוגכם האהוב אותו בחרתם ולא המדינה בחרה בשבילכם.
צרו איתנו קשר בטלפון 03-5660504 (א'-ה' 09:00-18:00) או מלאו את הטופס ונחזור אליכם בהקדם:
כל התכנים באתר זה מוגנים תחת חוק זכויות יוצרים.
"ארגון משפחה חדשה" ו"צוואה ביולוגית" הינם סימן מסחר רשום.
אין להעתיק /להשתמש בתכני האתר ללא אישור מפורש מארגון משפחה חדשה.
ברוכים הבאים למשפחה חדשה
משפחה חדשה מספקת פתרון להצהרה על הזוגיות שלכם! על בסיס תצהיר משפטי שמאפשר לכם לממש את זכויותכם כידועים בציבור (המוכרים על פי חוק). הצטרפו לרשימת הדיוור שלנו וקבלו חינם למייל את המדריך המלא לזכויות שמעניקה לכם תעודת הזוגיות.
נישואין אזרחיים ונישואים דתיים, אותה גברת בשינוי אדרת
בישראל, מתנהל מאבק בן 65 שנה להסדרת נישואים אזרחיים, שישמשו אלטרנטיבה למי שאינם יכולים או אינם רוצים להתחתן בנישואים דתיים ברבנות או במסגרת דת אחרת אליה הם משתייכים.
מה כבר לא ניסו על מנת להצליח במאבק הזה, מאבק שמסמל עבור רבים מאלו הנאבקים למענו, מאבק על זכויות אזרחיות וזכויות אדם. אלא, שהנאבקים לצערי, לא נתנו את דעתם לסיבת כישלונם, כישלון שנמשך כל כך הרבה שנים, צריך שתהיה לו סיבה. הרי מדינת ישראל היא מדינה דמוקרטית, יש בה חוקי יסוד, ביניהם החוק בדבר כבוד האדם וחירותו, כיצד זה ייתכן שאין אפשרות להינשא בנישואים אזרחיים בדמוקרטיה הזו.
דמוקרטיה של חתונה אזרחית
אז ראשית הדמוקרטיה הזו, איננה מושלמת והיא טובה במיוחד לציבור היהודי שחי במדינה ועונה על כל הדרישות הדתיות והחברתיות שלה, הציבור הזה ייהנה מדמוקרטיה כמעט מלאה, אבל מה על כל היתר ? כל היתר, אזרחי המדינה שאינם יהודים, בני זוג מאותו המין, עובדים זרים ועוד, לא ממש נהנים מדמוקרטיה.
אבל, גם אם הדמוקרטיה שלנו היא סלקטיבית ואיננה שווה לכולם, נישואים אזרחיים אינם חלק ממנה וגם לא התרת נישואים אזרחיים.
נישואים אזרחיים אינם חלק ממנה משום שהנושא רגיש מבחינה דתית ואם כך, פירושו שהדת בכל זאת שולטת, זה לכשעצמו לא ממש דמוקרטי.
האפשרות להינשא בנישואים אזרחיים אפילו אינה קיימת לגבי הציבור הלא יהודי שחי במדינה.
אם כן, מה יש לחדש כאן ?! יאמרו רבים, מי שרוצה לחיות כאן זה התנאי (שאין נישואין אזרחיים) יעמוד בו יישאר לא יעמוד בו שילך. אך לא זה העניין, טענתי המפורשת היא, שנישואים אזרחיים, גם אם יתקיימו כאן הם אינם שונים בתכלית מהנישואים הדתיים, כאן וגם כאן שולטת המדינה בחיי הפרט כאן וגם כאן, יש למדינה את הכוח לאשר את נישואים כאלה או לדחות אותם.
לכן, זה איננו המאבק הנכון והוא עשוי להמשיך ולהיתקע עוד שנים רבות. הדרך לחלץ אותו אם בכלל צריך, היא לא להיאבק עליו אלא להימנע מלהיאבק למענו.
כי נישואים אזרחיים רק מחזקים ומרחיבים את כוחה של המדינה ואנחנו מחפשים את ההפך.
כיום מי שרוצה להתחתן בנישואים דתיים טס להתחתן בקפריסין השכנה, עד כמה שזה מביך, מתחתן וחוזר. גם אם זה לא מכובד לנהוג כך באזרחים טובים, הטעות היא של אותם אלה שנוסעים. עליהם להיאבק כאן בארץ על זכותם לחופש ולא לנסות להעתיק ולייבא מודל משם.
הפתרון הוא להפסיק להלחם על זכות הנישואים, דתיים ואזרחיים ולהילחם על הזכות להימנע מהם, הזכות להיות זוג לכל דבר בלי הצורך להתחתן ולתת למדינה שליטה עלינו.
בדרישתנו לאשר נישואים אזרחיים אנחנו נלחמים על אובדן חירותנו, החירות לבחירה חופשית בנישואים?! כי טיבו של המאבק הזה, הוא שאנחנו מעדיפים את שליטת המדינה על חיינו אישור המדינה לחתונה אזרחית או דתית, הוא היינו הך.
בחירה חופשית
אז איפה אנחנו טועים?
אנחנו טועים באבחנה שלנו מהי חירות, נדמה לנו שבחירה בין שתי אלטרנטיבות (גם אם הן גרועות) היא בחירה ואם יש בחירה, יש חירות.
זו כאמור טעות, הבחירה צריכה להיות בין מתן השליטה של המדינה על חיינו או דרישת שליטה עצמית על חיינו. נדמה שהתשובה ברורה.
אנחנו רוצים לשלוט על חיינו, זו היא חירות וזוהי דמוקרטיה אך יותר מכל זו הבחירה החופשית.
במילים אחרות, אין הבדל בנישואים מכח השיטה הדתית או מכח השיטה האזרחית, בין נישואים ברבנות לנישואים אזרחיים ללא רישום ברבנות, כך או כך המדינה שולטת.
אבל, יש הבדל עצום אם אני חי בזוגיות ומכריז עליה מכח עצמי ומתחייב לה מכח עצמי או מבקש את אישורה של המדינה לזוגיות שבה אני חי.
ידועים בציבור
כדי לעשות סדר אסביר ביתר דיוק, בני זוג החיים כידועים בציבור, הם ורק הם, הבוחרים החופשיים, כי רק הם בחרו לכונן את זוגיותם על פי טעמם ובחירתם האישית וסירבו לקבל על עצמם את מרותה של המדינה באמצעות רבניה או פקידיה, הם הגיעו אל ההבנה המוחלטת שחופש בחירה בנישואים או בזוגיות נקבע על ידי בני הזוג עצמם ולא על ידי המדינה.
מכאן שכל אדם שחופש הבחירה בנישואים חשוב לו, חייב להיאבק למען הידועים בציבור, למען בני זוג שבחרו לחיות אלו עם אלו על פי דרכם ומצפונם ואיתם להקים משפחה.
חופש הבחירה היחיד הוא הבחירה להתנתק מהמדינה בנושא הנישואים ולזכות בחופש מלא, כשם שאנו חופשיים לבחור את עיסוקנו, מקום מגורנו, השכלתנו וכיוב' כיצד זה שאיננו חופשיים לבחור את זוגיותנו, כיצד הנושא האינטימי והפרטי ביותר בחיינו הופקר בידי המדינה?!
אז עדיין לא מאוחר, אפשר וצריך להיאבק להכרה מלאה ושווה של בני זוג לא רשומים החיים יחד ומנהלים משק בית משותף. זהו המאבק האמיתי, הצודק והנכון להחזיר את השליטה לידיים שלנו ולא לבחור באותה הגברת בשינוי אדרת.
אז בואו הצטרפו לעשרות האלפים שכבר בחרו בדרך זו והנפיקו לעצמכם תעודת זוגיות, עם בן זוגכם האהוב אותו בחרתם ולא המדינה בחרה בשבילכם.
צרו איתנו קשר בטלפון 03-5660504 (א'-ה' 09:00-18:00) או מלאו את הטופס ונחזור אליכם בהקדם:
למידע נוסף השאירו פרטים
מעמד בינלאומי לתעודת הזוגיות
תעודת הזוגיות נרשמה כסימן מסחר באיחוד האירופי.