הימים של אחרי בחירות וייסוד ממשלה חדשה, הדיון אודות החברה האזרחית נמצא מחוץ לשיח הפוליטי, נוצר הרושם שבמדינה המאוימת ביותר מפני הגרעין האיראני לא חיים בני אדם, או שחיים בני אדם אבל חיים בצל הפחד. באופן מפתיע זו הפעם הראשונה שלא מתקיים שום דיון בנושא חירויות האזרח בישראל כמו החירות לנישואים אזרחיים, מעמד האישה, זכויות הילד, עולים חדשים, קשישים, פשוט כלום, נאדה! אין דיון. העדר הדיון אינו לגמרי מפתיע ובתנאים הנוכחיים אני אפילו סבורה שטוב שכך.
מצד אחד, הפוליטיקאים כבר למדו שאין צורך ואין דרישה לדיון הזה, עובדה, כל מי שעסק בנושאים הללו לא ממש הצליח לשדרג עצמו פוליטית להתקדם או להוביל סדר יום, נושאים חברתיים לא מביאים מנדטים ! צאו וראו, מפלגת מרצ המדשדשת אינה מרפה מן הנושאים הללו אבל היא כאמור מדשדשת, מפלגת הגמלאים התנדפה כלא הייתה, מפלגות הירוקים לדורותיהן מעולם לא עברו את אחוז החסימה, נדמה אם כן, שזהו גורל השיח האזרחי בישראל, הוא לא קיים ולא נדרש ולא שווה.
מצד שני, באתי לחזק את השתיקה הפוליטית הזאת ולומר במפתיע טוב אולי שאין דיון, כי כשלא יודעים לקיים דיון, עדיף שלא יתקיים. אני אפילו מפצירה ומבקשת שגם לא יוסיפו חקיקה. ההיסטוריה האזרחית שלנו, בעיקר זו של השנים האחרונות מוכיחה שככל שהתערב הפוליטיקאי המחוקק, הוא בעיקר הזיק והחמיר את המצב, כך חלפו "ימי המהפכה" האזרחית שהכריזה עליה מפלגת העבודה בראשות אהוד ברק, כך הפך "חוק ברית הזוגיות" של ישראל ביתנו לקשקוש מקושקש וגם כך נתקעו זכויות הפונדקאות של בני זוג מאותו המין של "יש עתיד" הכל עורבא פרח. טיבם של המאבקים הללו שהם יוצרים עניין, הם צבעוניים, הם תקשורתיים וספיניים, הם יוצרים תמיד סערה קטנה. במקרה הטוב נמוגים הנשואים הללו מעצמם, במקרה הרע הם מזמנים קצת עבודה לפוליטיקאי שלא ממש רצה לעשותה וסופם שהם נרמסים במכבש הקואליציוני. מכבש קואליציוני ציינתי, כי הכי קל לסחור בהם מבחינה פוליטית, אפשר קצת לוותר קצת לעגל פינות, לקדם משא ומתן בעניינים שבאמת מעניינים את הפוליטיקאים ואז התוצאה היא, שאנחנו מקבלים פנים מעוותות מלאי שומות וגידולים שאף מנתח פלסטי לא היה נוגע בהם. לימים נזכר הפוליטיקאי שטיפל בנושאים הללו ומתהדר במאמציו להשיג תוצאות, מכריז על עצמו כחבר כנסת חברתי, רגיש הדואג לזולת, בפועל כלום הכול דיבורים.
כשהכל דיבורים אנחנו משלמים את המחיר והמחיר הוא די כבד, פתרון של ממש אין ובכל זאת דורש הפוליטיקאי את הכבוד המגיע לו עבור המאמץ. הוא נוטה לספר לנו עד כמה עמל בשבילנו ומתנצל שלא הספיק להשלים את המלאכה, אבל הכוונה הייתה טובה. אז אין לנו עניין בכוונות הציבור יגע מהבטחות ודיבורים ומאמצים ותוצאות מעוותות. עם זאת, הציבור אינו נח הוא מחפש פתרונות, הוא עושה מעשים ויש לו תוצאות. כיום אני סמוכה ובטוחה שנושאים חברתיים עדיף שיטופלו על ידי החברה האזרחית ולא על ידי המחוקקים המבקשים להתקשט בהם ללא כיסוי.
כך כבר 60 שנה אין נישואין אזרחיים בישראל ואין פתרון הולם לרבע מהאוכלוסייה בישראל מפני שאף פוליטיקאי לא מוכן להתחייב לכך ואף פוליטיקאי לא יכול להתחייב לכך. אם כן, עלינו לפעול בעצמנו, עלינו לדאוג למימוש זכויותינו החברתיות באמצעים אחרים, מחוץ למערכת הפוליטית מפלגתית.
אני קוראת לציבור בישראל, ללכת אחרי ליבו, לא להמתין עוד שיסדרו לו את העניינים אלא לסדר אותם בעצמו, לא להמתין למהפיכה אזרחית, אלא לחולל אותה בעצמו. הפתרון עבורכם לנישואין אזרחיים בישראל הוא נישואים עם תעודת זוגיות. אז בואו בהמוניכם עשו את המהפכה בעצמכם ואל תתנו להם לחוקק מעל לראשיכם.
* הכותבת היא מייסדת ומנכ"לית ארגון משפחה חדשה מומחית לדיני משפחה ופריון
כל התכנים באתר זה מוגנים תחת חוק זכויות יוצרים.
"ארגון משפחה חדשה" ו"צוואה ביולוגית" הינם סימן מסחר רשום.
אין להעתיק /להשתמש בתכני האתר ללא אישור מפורש מארגון משפחה חדשה.
ברוכים הבאים למשפחה חדשה
משפחה חדשה מספקת פתרון להצהרה על הזוגיות שלכם! על בסיס תצהיר משפטי שמאפשר לכם לממש את זכויותכם כידועים בציבור (המוכרים על פי חוק). הצטרפו לרשימת הדיוור שלנו וקבלו חינם למייל את המדריך המלא לזכויות שמעניקה לכם תעודת הזוגיות.
נבחרים יקרים אל תעשו מהפיכה/ דעה
מאת עו"ד אירית רוזנבלום*
הימים של אחרי בחירות וייסוד ממשלה חדשה, הדיון אודות החברה האזרחית נמצא מחוץ לשיח הפוליטי, נוצר הרושם שבמדינה המאוימת ביותר מפני הגרעין האיראני לא חיים בני אדם, או שחיים בני אדם אבל חיים בצל הפחד. באופן מפתיע זו הפעם הראשונה שלא מתקיים שום דיון בנושא חירויות האזרח בישראל כמו החירות לנישואים אזרחיים, מעמד האישה, זכויות הילד, עולים חדשים, קשישים, פשוט כלום, נאדה! אין דיון. העדר הדיון אינו לגמרי מפתיע ובתנאים הנוכחיים אני אפילו סבורה שטוב שכך.
מצד אחד, הפוליטיקאים כבר למדו שאין צורך ואין דרישה לדיון הזה, עובדה, כל מי שעסק בנושאים הללו לא ממש הצליח לשדרג עצמו פוליטית להתקדם או להוביל סדר יום, נושאים חברתיים לא מביאים מנדטים ! צאו וראו, מפלגת מרצ המדשדשת אינה מרפה מן הנושאים הללו אבל היא כאמור מדשדשת, מפלגת הגמלאים התנדפה כלא הייתה, מפלגות הירוקים לדורותיהן מעולם לא עברו את אחוז החסימה, נדמה אם כן, שזהו גורל השיח האזרחי בישראל, הוא לא קיים ולא נדרש ולא שווה.
מצד שני, באתי לחזק את השתיקה הפוליטית הזאת ולומר במפתיע טוב אולי שאין דיון, כי כשלא יודעים לקיים דיון, עדיף שלא יתקיים. אני אפילו מפצירה ומבקשת שגם לא יוסיפו חקיקה. ההיסטוריה האזרחית שלנו, בעיקר זו של השנים האחרונות מוכיחה שככל שהתערב הפוליטיקאי המחוקק, הוא בעיקר הזיק והחמיר את המצב, כך חלפו "ימי המהפכה" האזרחית שהכריזה עליה מפלגת העבודה בראשות אהוד ברק, כך הפך "חוק ברית הזוגיות" של ישראל ביתנו לקשקוש מקושקש וגם כך נתקעו זכויות הפונדקאות של בני זוג מאותו המין של "יש עתיד" הכל עורבא פרח. טיבם של המאבקים הללו שהם יוצרים עניין, הם צבעוניים, הם תקשורתיים וספיניים, הם יוצרים תמיד סערה קטנה. במקרה הטוב נמוגים הנשואים הללו מעצמם, במקרה הרע הם מזמנים קצת עבודה לפוליטיקאי שלא ממש רצה לעשותה וסופם שהם נרמסים במכבש הקואליציוני. מכבש קואליציוני ציינתי, כי הכי קל לסחור בהם מבחינה פוליטית, אפשר קצת לוותר קצת לעגל פינות, לקדם משא ומתן בעניינים שבאמת מעניינים את הפוליטיקאים ואז התוצאה היא, שאנחנו מקבלים פנים מעוותות מלאי שומות וגידולים שאף מנתח פלסטי לא היה נוגע בהם. לימים נזכר הפוליטיקאי שטיפל בנושאים הללו ומתהדר במאמציו להשיג תוצאות, מכריז על עצמו כחבר כנסת חברתי, רגיש הדואג לזולת, בפועל כלום הכול דיבורים.
כשהכל דיבורים אנחנו משלמים את המחיר והמחיר הוא די כבד, פתרון של ממש אין ובכל זאת דורש הפוליטיקאי את הכבוד המגיע לו עבור המאמץ. הוא נוטה לספר לנו עד כמה עמל בשבילנו ומתנצל שלא הספיק להשלים את המלאכה, אבל הכוונה הייתה טובה. אז אין לנו עניין בכוונות הציבור יגע מהבטחות ודיבורים ומאמצים ותוצאות מעוותות. עם זאת, הציבור אינו נח הוא מחפש פתרונות, הוא עושה מעשים ויש לו תוצאות. כיום אני סמוכה ובטוחה שנושאים חברתיים עדיף שיטופלו על ידי החברה האזרחית ולא על ידי המחוקקים המבקשים להתקשט בהם ללא כיסוי.
כך כבר 60 שנה אין נישואין אזרחיים בישראל ואין פתרון הולם לרבע מהאוכלוסייה בישראל מפני שאף פוליטיקאי לא מוכן להתחייב לכך ואף פוליטיקאי לא יכול להתחייב לכך. אם כן, עלינו לפעול בעצמנו, עלינו לדאוג למימוש זכויותינו החברתיות באמצעים אחרים, מחוץ למערכת הפוליטית מפלגתית.
אני קוראת לציבור בישראל, ללכת אחרי ליבו, לא להמתין עוד שיסדרו לו את העניינים אלא לסדר אותם בעצמו, לא להמתין למהפיכה אזרחית, אלא לחולל אותה בעצמו. הפתרון עבורכם לנישואין אזרחיים בישראל הוא נישואים עם תעודת זוגיות. אז בואו בהמוניכם עשו את המהפכה בעצמכם ואל תתנו להם לחוקק מעל לראשיכם.
* הכותבת היא מייסדת ומנכ"לית ארגון משפחה חדשה מומחית לדיני משפחה ופריון