הקהל מסביב לחופה מוחא כפיים בהתלהבות. הגבר הנרגש על הבמה הקטנה נושק בעדינות לאישתו הטרייה שמחזירה לו מבט אוהב. בעיניהם של ההורים מאחור נקוות דמעות קטנות.
חתונה היא אחד הרגעים המשמעותיים בחייו של אדם, אבל בישראל של השנים האחרונות היא הופכת בהדרגה לצעד לא אופנתי. דו"ח של ארגון משפחה חדשה חושף כי בשנת 2005 חלה צניחה משמעותית של כ־35% במספר הזוגות המתחתנים לעומת השנים הקודמות. רק כ־26 אלף זוגות החליטו לעשות את הצעד הגדול ולמסד את יחסיהם בנישואים אורתודוקסיים. גם בנישואים נוסח קפריסין נרשמה בשנה האחרונה ירידה משמעותית לעומת מספר המתחתנים בשנת .2004
סלידה מהממסד הדתי
"אנשים מתייחסים היום לזוגיות שלהם בהרבה פחות רומנטיקה. הם הרבה יותר מפוכחים וריאליסטיים, הרבה יותר ציניים", מסבירה דורית זילברמן, עורכת דין המתמחה בדיני משפחה את הממצאים על הירידה הדרמטית במספר החתונות בישראל. "זוגות היום יודעים שהאהבה לא עיוורת, ולא חיים בחלומות".
זילברמן מספרת כי בשנים האחרונות גדל באופן ניכר מספר הזוגות שמבקשים ממנה להכין עבורם חוזי שותפות ומוותרים על ההליך המקובל של חופה עם רב, טבעת וקידושין. לדבריה, מעט היתרונות שהיו עד לפני כמה שנים נחלתם הבלעדית של זוגות שנישאו ברבנות, עברו כרסום משמעותי, כך שלמעשה, רבים לא מוצאים יותר שום סיבה להתחתן. מה עוד, מסבירה זילברמן, שלא מעט זוגות מגלים סלידה מהממסד הדתי.
"היום בני זוג יכולים לאחר תקופה מסוימת להיחשב כידועים בציבור, והזכויות שלהם מקבילות לגמרי לבני זוג שעברו חתונה דתית. עניינים כמו מס הכנסה, ביטוח לאומי וביטוח בריאות הם זהים בשני המקרים. ההבדל היחיד הוא במקרה של ירושה, אבל את זה אפשר לפתור בקלות באמצעות צוואה. אפילו היהדות – למי שזה חשוב לו או למשפחה שלו – מכירה במעמד החוקי של ידועים בציבור ובמעמד של ילד שנולד מחוץ לנישואים. בהמון גני ילדים היום, חצי מהילדים הם של הורים שלא נישאו, ואף אחד לא מודע להבדל".
בניגוד לזילברמן, אם שואלים את עו"ד אירית רוזנבלום, יו"ר ארגון משפחה חדשה, עדיין מוקדם להספיד את מוסד הנישואים. "אנחנו מתחתנים פתולוגיים", היא אומרת. "למרות שגם אצלנו, כמו בעולם הגדול, יש ירידה במספר הזוגות המתחתנים, עדיין 76 אחוז מהחברה בישראל חיה במסגרת משפחתית מסורתית שכוללת גבר, אישה וילדים".
פותחים את השנה ברבנות
הירידה במספר הזוגות המתחתנים הוא רק אחד הנתונים המעניינים שעולים מהדו"ח החדש שפירסם אתמול ארגון משפחה חדשה לקראת יום המשפחה. הישראלים הצעירים, אולי, כבר לא מאמינים כל כך במוסד הנישואים, אבל, לעומתם, הזוגות הוותיקים לא ממהרים לפרק את החבילה.
שיעור הגירושים בישראל, למרות עלייה קלה בשנה האחרונה, הוא עדיין מהנמוכים בעולם. רק רבע מהנישואים מסתיימים בדמעות על מדרגות הרבנות. אם כבר לבחור במקצוע של יועץ נישואים, עדיף לעשות זאת במדינות כמו רוסיה ושבדיה, שם שני שלישים מהזוגות הנשואים מפרים את ההבטחה לשמור את החבילה בחיים עד שהמוות יפריד ביניהם.
איך נמנעים מגירושים? אחד המתכונים המומלצים ביותר הוא לעבור את החגים בשלום. במשפחה חדשה בדקו מתי נפתחים תיקי הגירושים ברבנות ומצאו כי החודשים המועדים ביותר לפורענות הם נובמבר (אחרי חגי תשרי) ומאי (אחרי חג הפסח .( המפגשים התכופים לארוחות משפחתיות עם החמות, זמן האיכות המתמשך עם בן הזוג והילדים שמסתובבים משועממים בין הרגליים הופכים את המחשבה על גיחה לרבנות לרעיון קוסם למדי עבור לא מעט בני זוג.
"בתקופת החגים המסגרת המשפחתית הופכת מאוד אינטנסיבית", מסבירה זילברמן. "אנשים נמצאים הרבה בבית, ואין להם את פתחי המילוט שמאפשרת העבודה. חיי היום יום מאפשרים לרבים מאיתנו בעצם לנהל חיים כפולים, או ליצור עולם אינטימי שלבן הזוג אין בו חלק. מכיוון שאתה מבלה את רוב הזמן בבית, יש הרבה פנאי לחשבון נפש, ואם המערכת הזוגית לא טובה, אתה מרגיש יותר מתמיד שאתה לא יכול להיחלץ ממנה".
אבל לא רק החגים הם פרק זמן קריטי בחיי הנישואים. גם השנה השלישית אחרי המפגש עם הרב בחופה היא נקודת תורפה אמיתית. מי שעבר אותה ועדיין נשאר עם טבעת על היד, יכול להשקיף באופטימיות לעבר האופק. למעלה משמונה אחוזים מכל מקרי הגירושים בישראל מתרחשים בשנה השלישית לנישואים. בשנה העשירית, לצורך ההשוואה, הסיכוי להתגרש עומד על 2 אחוז בלבד.
"אלה ששרדו חמש שנים ביחד", מסבירה זילברמן, "מצאו דרכים לחיות בזוגיות, לשמור את הניצוץ והרומנטיקה וגם לפתח חיים של חברות ושותפות. כמובן שצריכים להיות מאוד יצירתיים כדי לשמר את ההרמוניה הזאת, אבל אחרי חמש שנים אפשר להניח שבני הזוג מצאו את הדרכים האלה. כמובן שלהרבה זוגות שנמצאים יחד חמש שנים יש כבר ילדים, וכל נושא הגירושים הופך להרבה יותר מסובך. כאשר המפעל ממשיך להיות רווחי, הצדדים נשארים בו".
תודה לתורם האלמוני
למרות אחוז הגירושים הנמוך יחסית בישראל, מושג המשפחה הקלאסית עובר שינוי יסודי בשנים האחרונות. אם לפני כשלושים שנה הרוב המוחלט של המשפחות היו מורכבות משני הורים המתגוררים בבית עם ילדיהם – התמונה היום מגוונת הרבה יותר. לצד המשפחות בעלות המבנה המסורתי, נוצרו משפחות מסוגים חדשים ושונים לגמרי: משפחות חד־הוריות, משפחות חד־מיניות, רווקות שהחליטו ללדת מחוץ לנישואים ואפילו אלפי משפחות של רווקות, שהביאו ילד לעולם הודות לתורם זרע אלמוני.
בישראל יש 110 אלף משפחות חד־הוריות 7 – אחוזים מסך כל המשפחות במדינה. העלייה במספר המשפחות החד הוריות במדינה היא חלק מתופעה עולמית. בארה"ב, למשל, עלה מספר המשפחות החד־הוריות בעשורים האחרונים בצורה דרסטית. אם בשנת 1970 היו שם 3 מיליון משפחות חד־הוריות, בשנת 2005 זינק המספר ל־11 מיליון.
אחת השאלות הכי חשובות עבור כל אם חד־הורית היא איפה כדאי לה לתבוע את המזונות עבור ילדיה. התשובה החד משמעית היא בבית המשפט לענייני משפחה. עבור הגברים, לעומת זאת, מומלץ לנתב את הדיונים לכיוון בית הדין הרבני, שפוסק את דמי המזונות הנמוכים ביותר.
לפי הערכת משפחה חדשה יש בישראל גם כ־18 אלף משקי־בית חד־מיניים. יותר מ־ 2,000 זוגות של לסביות מגדלות ילדים, וכמה מאות זוגות של הומואים מגדלים ילדים. הדו"ח מגלה כי כרבע מהזוגות הלסביות וכ־7 אחוזים מהזוגות ההומואים מגדלים ילדים.
רם נחמיה, מאמן אישי שמעביר, בשיתוף מכון גומא, קורס אימון מיוחד להומואים ולסביות, מאמין שהנתונים על משפחות חד מיניות המגדלות ילדים אף גבוהים יותר. "יש הרבה זוגות חד מיניים שלא עברו דרך הארגונים המוכרים כמו ׳הורות אחרת׳ כך שהם לא רשומים בשום מקום ככאלה", הוא אומר.
האתגר החד-מיני
בקורס שהוא מעביר מתמקד נחמיה באתגרים המיוחדים שמציבה הורות חד־מינית. "המאפיין הראשון של הורות כזאת קשור לקושי הסביבתי", הוא אומר. "הרבה אנשים מאמינים בתפיסה שאומרת שילד צריך אבא ואמא. הגישה הזאת עולה בכל פעם שבני זוג הולכים לגירושים וגם במקרה של הומואים ולסביות. זה מפתיע, אבל לא מעט גייז מזדהים בעצמם עם התפיסה הזאת".
"מניסיונו", הוא אומר, "זוגות חד־מיניים מגיעים להחלטה להפוך להורים רק אחרי שיצרו זוגיות יציבה. להבדיל מסטרייטים, שמכוונים לתהליך הזה מאז ומעולם, אצל גייז ולסביות הצורך בילדים עולה רק אחרי שיש זוגיות ולפעמים הם עצמם מופתעים קצת מהצורך הזה שמתעורר בהם. גם כאן יש ביטוי לתפיסה שילד זקוק לזוגיות לגדול בתוכה".
נחמיה מאמין שככל שהשנים יחלפו תגדל הפתיחות החברתית כלפי הרעיון, ואיתה גם מספר הזוגות שיחליטו להביא ילדים לעולם.
ואיך מנסה מדינת ישראל להתמודד עם השינויים המהירים במבנה התא המשפחתי בישראל? אם שואלים את רוזזבלום, המדינה מעדיפה לטמון את הראש בחול. "בישראל מתפתחת מתחת לפני השטח, תרבות משנה שהממסד אינו נותן עליה את הדעת", היא אומרת. "רק בישראל המדינה עדיין לא מכירה בצורות משפחתיות חדשות, כמו נישואים אזרחיים, נישואי תערובת, משפחות חד־מיניות ומשפחות של עובדים זרים.
"ישראל היא הדמוקרטיה היחידה בעולם, שלא השכילה עדיין לכונן נישואים אזרחיים. כל משרד ממשלתי משרת בנפרד את אחד מנושאי המשפחה. משרד הרווחה, הביטוח הלאומי, משרד המשפטים ובתי המשפט למשפחה – כל אחד מהם פועל בנפרד, ואין מדיניות כללית אחידה, אשר אמורה לתכנן, לסייע ולקדם את המשפחה בישראל, על צורותיה השונות. החברה שלנו עדיין שמרנית בבסיסה וחושבת שרק משפחה של גבר ואישה, הנשואים על־פי ההלכה, היא תא משפחתי תקף".
כמה עובדות
משפחות בישראל
26% מהנישואים מסתיימים בגירושים.
60% מתקציב המשפחות החרדיות מוקדש למזון.
7% מהזוגות מתגרשים בשנה השנייה לנישואיהם 18 אלף משקי בית חד־מיניים נרשמו בישראל ב־2006.
85 אלף זוגות בישראל חיים כידועים בציבור.
80 תרומות זרע ממתים נלקחו עד היום בישראל.
110 אלף משפחות חד־הוריות חיות כיום בישראל.
5,321 זוגות התחתנו ב־2006 בנישואי קפריסין.
כדי לעשות ילד לא חייבים להתחתן / משה רונן ורונן טל
ידיעות אחרונות
הקהל מסביב לחופה מוחא כפיים בהתלהבות. הגבר הנרגש על הבמה הקטנה נושק בעדינות לאישתו הטרייה שמחזירה לו מבט אוהב. בעיניהם של ההורים מאחור נקוות דמעות קטנות.
חתונה היא אחד הרגעים המשמעותיים בחייו של אדם, אבל בישראל של השנים האחרונות היא הופכת בהדרגה לצעד לא אופנתי. דו"ח של ארגון משפחה חדשה חושף כי בשנת 2005 חלה צניחה משמעותית של כ־35% במספר הזוגות המתחתנים לעומת השנים הקודמות. רק כ־26 אלף זוגות החליטו לעשות את הצעד הגדול ולמסד את יחסיהם בנישואים אורתודוקסיים. גם בנישואים נוסח קפריסין נרשמה בשנה האחרונה ירידה משמעותית לעומת מספר המתחתנים בשנת .2004
סלידה מהממסד הדתי
"אנשים מתייחסים היום לזוגיות שלהם בהרבה פחות רומנטיקה. הם הרבה יותר מפוכחים וריאליסטיים, הרבה יותר ציניים", מסבירה דורית זילברמן, עורכת דין המתמחה בדיני משפחה את הממצאים על הירידה הדרמטית במספר החתונות בישראל. "זוגות היום יודעים שהאהבה לא עיוורת, ולא חיים בחלומות".
זילברמן מספרת כי בשנים האחרונות גדל באופן ניכר מספר הזוגות שמבקשים ממנה להכין עבורם חוזי שותפות ומוותרים על ההליך המקובל של חופה עם רב, טבעת וקידושין. לדבריה, מעט היתרונות שהיו עד לפני כמה שנים נחלתם הבלעדית של זוגות שנישאו ברבנות, עברו כרסום משמעותי, כך שלמעשה, רבים לא מוצאים יותר שום סיבה להתחתן. מה עוד, מסבירה זילברמן, שלא מעט זוגות מגלים סלידה מהממסד הדתי.
"היום בני זוג יכולים לאחר תקופה מסוימת להיחשב כידועים בציבור, והזכויות שלהם מקבילות לגמרי לבני זוג שעברו חתונה דתית. עניינים כמו מס הכנסה, ביטוח לאומי וביטוח בריאות הם זהים בשני המקרים. ההבדל היחיד הוא במקרה של ירושה, אבל את זה אפשר לפתור בקלות באמצעות צוואה. אפילו היהדות – למי שזה חשוב לו או למשפחה שלו – מכירה במעמד החוקי של ידועים בציבור ובמעמד של ילד שנולד מחוץ לנישואים. בהמון גני ילדים היום, חצי מהילדים הם של הורים שלא נישאו, ואף אחד לא מודע להבדל".
בניגוד לזילברמן, אם שואלים את עו"ד אירית רוזנבלום, יו"ר ארגון משפחה חדשה, עדיין מוקדם להספיד את מוסד הנישואים. "אנחנו מתחתנים פתולוגיים", היא אומרת. "למרות שגם אצלנו, כמו בעולם הגדול, יש ירידה במספר הזוגות המתחתנים, עדיין 76 אחוז מהחברה בישראל חיה במסגרת משפחתית מסורתית שכוללת גבר, אישה וילדים".
פותחים את השנה ברבנות
הירידה במספר הזוגות המתחתנים הוא רק אחד הנתונים המעניינים שעולים מהדו"ח החדש שפירסם אתמול ארגון משפחה חדשה לקראת יום המשפחה. הישראלים הצעירים, אולי, כבר לא מאמינים כל כך במוסד הנישואים, אבל, לעומתם, הזוגות הוותיקים לא ממהרים לפרק את החבילה.
שיעור הגירושים בישראל, למרות עלייה קלה בשנה האחרונה, הוא עדיין מהנמוכים בעולם. רק רבע מהנישואים מסתיימים בדמעות על מדרגות הרבנות. אם כבר לבחור במקצוע של יועץ נישואים, עדיף לעשות זאת במדינות כמו רוסיה ושבדיה, שם שני שלישים מהזוגות הנשואים מפרים את ההבטחה לשמור את החבילה בחיים עד שהמוות יפריד ביניהם.
איך נמנעים מגירושים? אחד המתכונים המומלצים ביותר הוא לעבור את החגים בשלום. במשפחה חדשה בדקו מתי נפתחים תיקי הגירושים ברבנות ומצאו כי החודשים המועדים ביותר לפורענות הם נובמבר (אחרי חגי תשרי) ומאי (אחרי חג הפסח .( המפגשים התכופים לארוחות משפחתיות עם החמות, זמן האיכות המתמשך עם בן הזוג והילדים שמסתובבים משועממים בין הרגליים הופכים את המחשבה על גיחה לרבנות לרעיון קוסם למדי עבור לא מעט בני זוג.
"בתקופת החגים המסגרת המשפחתית הופכת מאוד אינטנסיבית", מסבירה זילברמן. "אנשים נמצאים הרבה בבית, ואין להם את פתחי המילוט שמאפשרת העבודה. חיי היום יום מאפשרים לרבים מאיתנו בעצם לנהל חיים כפולים, או ליצור עולם אינטימי שלבן הזוג אין בו חלק. מכיוון שאתה מבלה את רוב הזמן בבית, יש הרבה פנאי לחשבון נפש, ואם המערכת הזוגית לא טובה, אתה מרגיש יותר מתמיד שאתה לא יכול להיחלץ ממנה".
אבל לא רק החגים הם פרק זמן קריטי בחיי הנישואים. גם השנה השלישית אחרי המפגש עם הרב בחופה היא נקודת תורפה אמיתית. מי שעבר אותה ועדיין נשאר עם טבעת על היד, יכול להשקיף באופטימיות לעבר האופק. למעלה משמונה אחוזים מכל מקרי הגירושים בישראל מתרחשים בשנה השלישית לנישואים. בשנה העשירית, לצורך ההשוואה, הסיכוי להתגרש עומד על 2 אחוז בלבד.
"אלה ששרדו חמש שנים ביחד", מסבירה זילברמן, "מצאו דרכים לחיות בזוגיות, לשמור את הניצוץ והרומנטיקה וגם לפתח חיים של חברות ושותפות. כמובן שצריכים להיות מאוד יצירתיים כדי לשמר את ההרמוניה הזאת, אבל אחרי חמש שנים אפשר להניח שבני הזוג מצאו את הדרכים האלה. כמובן שלהרבה זוגות שנמצאים יחד חמש שנים יש כבר ילדים, וכל נושא הגירושים הופך להרבה יותר מסובך. כאשר המפעל ממשיך להיות רווחי, הצדדים נשארים בו".
תודה לתורם האלמוני
למרות אחוז הגירושים הנמוך יחסית בישראל, מושג המשפחה הקלאסית עובר שינוי יסודי בשנים האחרונות. אם לפני כשלושים שנה הרוב המוחלט של המשפחות היו מורכבות משני הורים המתגוררים בבית עם ילדיהם – התמונה היום מגוונת הרבה יותר. לצד המשפחות בעלות המבנה המסורתי, נוצרו משפחות מסוגים חדשים ושונים לגמרי: משפחות חד־הוריות, משפחות חד־מיניות, רווקות שהחליטו ללדת מחוץ לנישואים ואפילו אלפי משפחות של רווקות, שהביאו ילד לעולם הודות לתורם זרע אלמוני.
בישראל יש 110 אלף משפחות חד־הוריות 7 – אחוזים מסך כל המשפחות במדינה. העלייה במספר המשפחות החד הוריות במדינה היא חלק מתופעה עולמית. בארה"ב, למשל, עלה מספר המשפחות החד־הוריות בעשורים האחרונים בצורה דרסטית. אם בשנת 1970 היו שם 3 מיליון משפחות חד־הוריות, בשנת 2005 זינק המספר ל־11 מיליון.
אחת השאלות הכי חשובות עבור כל אם חד־הורית היא איפה כדאי לה לתבוע את המזונות עבור ילדיה. התשובה החד משמעית היא בבית המשפט לענייני משפחה. עבור הגברים, לעומת זאת, מומלץ לנתב את הדיונים לכיוון בית הדין הרבני, שפוסק את דמי המזונות הנמוכים ביותר.
לפי הערכת משפחה חדשה יש בישראל גם כ־18 אלף משקי־בית חד־מיניים. יותר מ־ 2,000 זוגות של לסביות מגדלות ילדים, וכמה מאות זוגות של הומואים מגדלים ילדים. הדו"ח מגלה כי כרבע מהזוגות הלסביות וכ־7 אחוזים מהזוגות ההומואים מגדלים ילדים.
רם נחמיה, מאמן אישי שמעביר, בשיתוף מכון גומא, קורס אימון מיוחד להומואים ולסביות, מאמין שהנתונים על משפחות חד מיניות המגדלות ילדים אף גבוהים יותר. "יש הרבה זוגות חד מיניים שלא עברו דרך הארגונים המוכרים כמו ׳הורות אחרת׳ כך שהם לא רשומים בשום מקום ככאלה", הוא אומר.
האתגר החד-מיני
בקורס שהוא מעביר מתמקד נחמיה באתגרים המיוחדים שמציבה הורות חד־מינית. "המאפיין הראשון של הורות כזאת קשור לקושי הסביבתי", הוא אומר. "הרבה אנשים מאמינים בתפיסה שאומרת שילד צריך אבא ואמא. הגישה הזאת עולה בכל פעם שבני זוג הולכים לגירושים וגם במקרה של הומואים ולסביות. זה מפתיע, אבל לא מעט גייז מזדהים בעצמם עם התפיסה הזאת".
"מניסיונו", הוא אומר, "זוגות חד־מיניים מגיעים להחלטה להפוך להורים רק אחרי שיצרו זוגיות יציבה. להבדיל מסטרייטים, שמכוונים לתהליך הזה מאז ומעולם, אצל גייז ולסביות הצורך בילדים עולה רק אחרי שיש זוגיות ולפעמים הם עצמם מופתעים קצת מהצורך הזה שמתעורר בהם. גם כאן יש ביטוי לתפיסה שילד זקוק לזוגיות לגדול בתוכה".
נחמיה מאמין שככל שהשנים יחלפו תגדל הפתיחות החברתית כלפי הרעיון, ואיתה גם מספר הזוגות שיחליטו להביא ילדים לעולם.
ואיך מנסה מדינת ישראל להתמודד עם השינויים המהירים במבנה התא המשפחתי בישראל? אם שואלים את רוזזבלום, המדינה מעדיפה לטמון את הראש בחול. "בישראל מתפתחת מתחת לפני השטח, תרבות משנה שהממסד אינו נותן עליה את הדעת", היא אומרת. "רק בישראל המדינה עדיין לא מכירה בצורות משפחתיות חדשות, כמו נישואים אזרחיים, נישואי תערובת, משפחות חד־מיניות ומשפחות של עובדים זרים.
"ישראל היא הדמוקרטיה היחידה בעולם, שלא השכילה עדיין לכונן נישואים אזרחיים. כל משרד ממשלתי משרת בנפרד את אחד מנושאי המשפחה. משרד הרווחה, הביטוח הלאומי, משרד המשפטים ובתי המשפט למשפחה – כל אחד מהם פועל בנפרד, ואין מדיניות כללית אחידה, אשר אמורה לתכנן, לסייע ולקדם את המשפחה בישראל, על צורותיה השונות. החברה שלנו עדיין שמרנית בבסיסה וחושבת שרק משפחה של גבר ואישה, הנשואים על־פי ההלכה, היא תא משפחתי תקף".
כמה עובדות
משפחות בישראל
26% מהנישואים מסתיימים בגירושים.
60% מתקציב המשפחות החרדיות מוקדש למזון.
7% מהזוגות מתגרשים בשנה השנייה לנישואיהם 18 אלף משקי בית חד־מיניים נרשמו בישראל ב־2006.
85 אלף זוגות בישראל חיים כידועים בציבור.
80 תרומות זרע ממתים נלקחו עד היום בישראל.
110 אלף משפחות חד־הוריות חיות כיום בישראל.
5,321 זוגות התחתנו ב־2006 בנישואי קפריסין.