זו כמובן איננה השאלה האמיתית, משום שאיש לא מוסמך ואיננו יכול לגדל ילד של מישהו אחר, ילד שמלכתחילה לא רצו בו מנימוקים שונים, אי אפשר לקנות ב אלף ₪ זה איננו מחיר לאהבת ילד, זו זילות וחוצפה שאין כדוגמתה. אבל הבעיה האמיתית איננה המסע הפרסומי, אלא העובדה שהוא עובר בשקט וללא תגובה בישראל מתבצעות כ – חמישים אלף הפלות מידי שנה, כלומר כ מאה אלף איש מעורבים בעניין, וכולם שותקים, אותי זה מדאיג. האם יש בכך כדי לומר שהתעייפנו מן המאבק לשמור על זכותנו, לשמור על שפיותנו ולשמור על ערכנו? או שמא דרוש מהלך נוסף כמו הצעת חוק עד שיתעוררו כל אותם עשרות אלפים?.
כי זוהי רק ההתחלה, תחילתה של החזרה אחורה, למקום בו האמונה הפנאטית שולטת ומשתלטת, מקום שאין לפרט היחיד מה לומר והוא נכנע לכפייה הדתית. אישה המבקשת לבצע הפלה, חזקה עליה שאיננה רוצה לשאת את ההריון שברחמה, עד כדי כך שהיא מוכנה לכל טיפול הכרוך בכך. ידוע וגלוי כי נשים בעבר היו מבצעות הפלות במחתרת. גם בישראל עשרים וחמש אלף הפלות "שחורות" מתבצעות מידי שנה, משום שהחוק איננו גמיש דיו על מנת לאפשר ביצוע הפלה לאישה שפשוט איננה רוצה בהריון, או שאיננה יכולה לגדל ילד מסיבות כלכליות.
אות הפתיחה לרוח החדשה ישנה הזו, ניתן השבוע בהחלטה שהתקבלה בארצות הברית, במדינת דרום דקוטה, ההופכת הפלות לבלתי חוקיות. ההחלטה, שעברה בסנאט של המדינה, הופכת את ההפלות לעבירה פלילית – רופאים שיבצעו הפלות, או כל אדם אחר שיבצע אותן, צפויים לעונשי מאסר של עד חמש שנים. החוק מתיר הפלה רק במקרים בהם היא מצילה את חייה של האישה ההרה. דרום דקוטה היא המדינה היחידה בארה"ב שהעבירה חוק האוסר הפלות ומדינות אחרות בעלות רוב שמרני צפויות ללכת בעקבותיה. אך הקרב האמיתי סביב הנושא ייערך, אם יגיע עד שם, בבית המשפט העליון.
המהפכה השקטה הזו, אשר מתחילה אולי בדרישה למניעת הפלות, הביאה בסופו של דבר אי שם באפגניסטן לאחת מתקופות החושך הנוראיות בעולם המודרני. אז מדוע אנחנו שותקים ? עכשיו יותר מתמיד, כשסביבנו עולים כוחות דתיים המאיימים על חופש הזכויות, גם בקרבנו מתעוררות תנועות המסכנות את הדמוקרטיה הישראלית. אולי נדמה כי הן דואגות לשלמות המשפחה, אך לא כך מצטיירת בעיני המשפחה החדשה, משפחה בה אנחנו מתכננים את חיינו וקובעים את עתידנו ודבר לא נעשה בכפייה ולא בכל מחיר. הזכות ללדת ילד, היא זכותה הבלעדית של האישה הנושאת אותו ברחמה ואף אגודה איננה רשאית למכור את חירותה של האישה באלף שקלים חדשים.
ילד לא בכל מחיר
זו כמובן איננה השאלה האמיתית, משום שאיש לא מוסמך ואיננו יכול לגדל ילד של מישהו אחר, ילד שמלכתחילה לא רצו בו מנימוקים שונים, אי אפשר לקנות ב אלף ₪ זה איננו מחיר לאהבת ילד, זו זילות וחוצפה שאין כדוגמתה. אבל הבעיה האמיתית איננה המסע הפרסומי, אלא העובדה שהוא עובר בשקט וללא תגובה בישראל מתבצעות כ – חמישים אלף הפלות מידי שנה, כלומר כ מאה אלף איש מעורבים בעניין, וכולם שותקים, אותי זה מדאיג. האם יש בכך כדי לומר שהתעייפנו מן המאבק לשמור על זכותנו, לשמור על שפיותנו ולשמור על ערכנו? או שמא דרוש מהלך נוסף כמו הצעת חוק עד שיתעוררו כל אותם עשרות אלפים?.
כי זוהי רק ההתחלה, תחילתה של החזרה אחורה, למקום בו האמונה הפנאטית שולטת ומשתלטת, מקום שאין לפרט היחיד מה לומר והוא נכנע לכפייה הדתית. אישה המבקשת לבצע הפלה, חזקה עליה שאיננה רוצה לשאת את ההריון שברחמה, עד כדי כך שהיא מוכנה לכל טיפול הכרוך בכך. ידוע וגלוי כי נשים בעבר היו מבצעות הפלות במחתרת. גם בישראל עשרים וחמש אלף הפלות "שחורות" מתבצעות מידי שנה, משום שהחוק איננו גמיש דיו על מנת לאפשר ביצוע הפלה לאישה שפשוט איננה רוצה בהריון, או שאיננה יכולה לגדל ילד מסיבות כלכליות.
אות הפתיחה לרוח החדשה ישנה הזו, ניתן השבוע בהחלטה שהתקבלה בארצות הברית, במדינת דרום דקוטה, ההופכת הפלות לבלתי חוקיות. ההחלטה, שעברה בסנאט של המדינה, הופכת את ההפלות לעבירה פלילית – רופאים שיבצעו הפלות, או כל אדם אחר שיבצע אותן, צפויים לעונשי מאסר של עד חמש שנים. החוק מתיר הפלה רק במקרים בהם היא מצילה את חייה של האישה ההרה. דרום דקוטה היא המדינה היחידה בארה"ב שהעבירה חוק האוסר הפלות ומדינות אחרות בעלות רוב שמרני צפויות ללכת בעקבותיה. אך הקרב האמיתי סביב הנושא ייערך, אם יגיע עד שם, בבית המשפט העליון.
המהפכה השקטה הזו, אשר מתחילה אולי בדרישה למניעת הפלות, הביאה בסופו של דבר אי שם באפגניסטן לאחת מתקופות החושך הנוראיות בעולם המודרני. אז מדוע אנחנו שותקים ? עכשיו יותר מתמיד, כשסביבנו עולים כוחות דתיים המאיימים על חופש הזכויות, גם בקרבנו מתעוררות תנועות המסכנות את הדמוקרטיה הישראלית. אולי נדמה כי הן דואגות לשלמות המשפחה, אך לא כך מצטיירת בעיני המשפחה החדשה, משפחה בה אנחנו מתכננים את חיינו וקובעים את עתידנו ודבר לא נעשה בכפייה ולא בכל מחיר. הזכות ללדת ילד, היא זכותה הבלעדית של האישה הנושאת אותו ברחמה ואף אגודה איננה רשאית למכור את חירותה של האישה באלף שקלים חדשים.