שבויה במקווה הטהרה רווקה לנצח
אם חשבתם שהרבנות מתגלה במלוא כיעורה רק כאשר מגיעים בשעריה לצורכי גירושין, חישבו שוב. בני ה זוג, הילית ואודי גינדי ממרכז הארץ נישאו כדת משה וישראל כבר לפני שנתיים, עם רב, חופה וקידושין אך התברר להם שהם אינם רשומים במשרד הפנים כזוג נשוי כיוון שהרבנות בחרה לטרטר אותם על מנת להנפיק להם את תעודת הנישואין המיוחלת.
כאשר פנו בני הזוג אל הרב שחיתן אותם הוא הסביר להם שעליהם להמציא לו אישור על טבילה במקווה , כשהתברר שהילית לא טבלה במקווה טרם נישואיה החל העניין להסתבך. וכך, שנתיים לאחר שנישאו בטקס מלא עם רב ועדים מצאו עצמם בני הזוג, שהפכו עם הזמן להורים לילדה, מול ממסד רבני אטום שמטרטר אותם בגלל מסמך חסר חשיבות מהותית. באחת הפגישות מול פקידי הרבנות דרשו מהילית להצהיר כי טבלה במקווה אך היא סירבה כיוון שלא רצתה להצהיר דבר שאינו אמת.
בנות ישראל החסודות, המבקשות לערוך חופה וקידושין, אינן מייחסות חשיבות לטבילה במקווה ואין להן מושג כי כוחו של המנהג , הלא ממש מחייב הזה, למנוע מהן קבלת המעמד המיוחל של אשת איש ורישומן כנשים נשואות במשרד הפנים על כל המשתמע מכך.
"רק לאחר התערבות ארגון משפחה חדשה ופנייה ישירה לרשם הנישואין ברבנות, מסבירה עו"ד אירית רוזנבלום מייסדת ומנכ"לית הארגון המייצגת את בני הזוג, נעתרה הרבנות להנפיק את התעודה, שנתיים תמימות לאחר החתונה כשהם חובקים ילדה, זכה הזוג לקבל את התעודה שהיה זכאי לה מלכתחילה ורק בשל גחמה נמנע מלקבלה ונותר ברווקותו, שוב פעם מתגלה הרבנות במלוא כיעורה כשכל רצונה הוא לכפות על אזרחים ישראליים את שלטונה הבלתי מעורר. האבסורד הוא שלו היו חס וחלילה, מבקשים בני הזוג, להתיר את קשר הנישואין ביניהם הייתה דורשת הרבנות לחייבם בגט, ואז היו יוצאים למסע גירושין, אלא שכאן מדובר במסע לרישום ואישור הקידושין שהפך לסיוט כבר במפגש הראשון עם הרבנות בגלל אטימות לב ביורוקרטית ושלטון שמבהיר את הפגיעה הבוטה של הממסד הרבני בחיי הזוגיות והפרטיות של כולנו".
דרישת החיוב לטבול במקווה כתנאי לקידושין איננה אלא מנהג וייתכן שאי הנפקת התעודה במקרה זה, מהווה עילת תביעה נזיקית על כל התקופה בה סבלו בהעדר מעמד אישי ברור, אומרת עו"ד אירית רוזנבלום.
5 תגובות
כמה צביעות.
זכותו של כל אחד להתחתן איך שבא לו. הילית *בחרה* להתחתן דרך הרבנות (כמו רוב הזוגות בארץ)- ולזה יש כללים.
את רוצה להיות נשואה- ובוחרת בדרך היהודית- דתית לשם כך? את צריכה לטבול במקווה, את צריכה את טקס"הרי את מקודשת" וכתובה, ואת הרב בחופה.
לא היית כותבת כתבה כזו, אם היה מתברר שהילית זכתה בתואר הראשון שלה בלי לעשות מבחו בקורס שנחוץ להשלמת התואר, נכון?
אם את עושה משהו בצורה מסויימת, יש כללים שאת צריכה למלא.
זה מה זה פשוט.
בתגובתך יש סתירה עצמית – הרי שאם זכותו של כל אחד להתחתן איך שבא לו, למה מיד לאחר מכן יש כפיפות לכללים נוקשים?
האם באמת הגיוני להערים שנתיים של קשיים בירוקרטיים על זוג שרק רוצה להתחתן – בגלל בחירה אישית ואינטימית?
אני רוצה להגיד קודם כל, כל הכבוד להילית שהחליטה שלא לשקר בנוגע להאם היא טבלה במקווה.
אבל כמו כן צריך להבין את הרבנות שלא תיתן להם אישור נישואין (באותו רגע) במידה והיא לא טבלה.
עכשיו מה שהיה צריך להיעשות זה ללכת לבטול במקווה ולגשת שוב לבקשת תעודת הנישואין, במקרה והיא נדחתה הם היו צריכים לפנות אלייך ישירות, אני לא מבין מה העיקוב של השנה+.
אני מודה לך כאזרח בישראל שעזרת להם בחתונה יהודית כנגד גוף עיקש (למרות שאני מכבד מאוד את מוסד הרבנות).
קודם כול אני דתי דבר שני אני חושב שכל אחד יכול להתחתן איך שבא לו גם ללכת למשרד הפנים למלאות טופס ובזה שיגמר העינין
אבל אם רוצים להיות נשואים כדת מושה וישראל ולקבל ת"נ מהרבנות צריך לשמור על כל הלכה (ומנהג) תחשבו על זה כתעודת הכשר שהילד/ילדה שלהם אם ירצה/תרצה פעם להתחתן עם דתי/דתית לא תהיה בעיה של כשרות הקשר
מקווה לאישה זה לא מנהג יפה זה דין הלהכה וחובה למי שרוצה נשואים ברבנות
יחד עם זאת חובה לפתוח מישורים נוספים לנשואים לכל מי שלא רוצה רבנות
אבל להסביר למי שבא להתחתן בצורה אחרת מה הם ההשלכות על ילדהם העתדיים
תודה רבה ישראל,
דעתך בהחלט מקובלת עלינו, זו בחירה אישית ופרטית של כל אחד.
גם הבחירה שלא להינשא ברבנות חייבת להיות מקובלת כמו הבחירה להינשא שם.
שנה טובה וגמר חתימה טובה,
צוות משפחה חדשה