עו"ד יונתן דניאל הופמן*

המחאה החברתית של בני ובנות הקהילה האתיופית בישראל, העלתה מחדש, ולו בצורה רדודה את שיח הזכויות החברתי של הקהילה הזו.

דוברי הקהילה, שהתראיינו בכלי התקשורת זעמו על האפליה רבת השנים של מערכות השלטון והחברה הישראלית. פעם אחר פעם כשלה החברה הישראלית בקליטת עולים ועולות בני עדות שונות המגיעים מרצונם או כפליטים מארצות רחוקות.

כולם חוגגים את חגיגות "המימונה". אך בחנו את עצמכם: מהו "הברהן סראקא?" מהו המועד הנחגג על ידי בני העדה בי"ח באלול? מה זה סיגד? מרבית הסיכויים כי אף אחד מהביטויים הנ"ל אינו מוכר כלל לישראלי הממוצע הקורא שורות אלה.

יטענו חלקכם, כי מהות כור ההיתוך הישראלי הינה איחוי תרבויות, חיבור חגים, האחדת לשון ודת. טענה זו באה לתרץ את השורש העמוק ביותר למצב בו אנו מצויים- חוסר ידע. זרות, ניכור.

לאחר שנות עלייה רבות לישראל, פצעים שנפערו בחברה הישראלית (חלקם לא הגלידו עד היום) ולאחר מאבקים רבים, בגרה החברה הישראלית והשיח הרב תרבותי המודרני מבקש לבטא מסורות שונות לצד חיזוק אלמנטים לאומיים. התפיסה היום הינה הדגשת סמלים לאומיים לצד הכלה של היופי והשונה. ההבנה היא שעתידנו המשותף מותנה גם בהכרת השורשים של כולנו ובחיבור המרתק של מקורות שונים לכדי שלם ישראלי אחד.

חשוב לציין. המאבק היום אינו עוסק בחגים או תרבות אתיופית. אך היעדר ההיכרות עם התרבות, היעדר הרצון לדעת, מביא לניכור, זרות ופחד. מכאן, הדרך לשנאה ולאפליה קצרה מאוד. בני הקהילה מלינים על אפליה בשל צבע עורם. בני הקהילה נתונים להתעמרות יומיומית ולאפליה יומיומית בתחומי החינוך, הרווחה, האכיפה, הנישואין, כמו כולנו. המדובר באזרחים שנולדו וגדלו בישראל. אנשים שלמדו במערכת החינוך הישראלית. אנשים ששירתו בצבא. אנשים שחבשו את ספסלי האוניברסיטאות. אנשים המגלים כי צבע עורם, מביא אל פתחם התייחסות לה זכו הוריהם שעלו לכאן לפני שנים (התייחסות ראויה לגינוי גם היא), או גרוע מכך, "חשד ברור ומיידי" להיותם פליטים מארצות אפריקה.

כאשר מדובר ב"מעמד אישי", כולנו בני העדה האתיופית. במדינת ישראל 2015 ישנן אלפי משפחות, שאינן יכולות לממש את זכויותיהן, אינן מורשות להתחתן בנישואים אזרחיים וגם לא בנישואין ברבנות, לאמץ, להסתייע בשירותי פונדקאות. אזרחים רבים אינם שווי זכויות (או אולי יש לומר שווי חובות) ובכל זאת, המירוץ אחר הקמת משפחה חדשה לקח אותם רחוק אל ארץ שנעה וזעה ואיימה לבולעם חיים.

המאבק החברתי של בני הקהילה האתיופית, הוא יריית הפתיחה להצטרפותם לקואליציית חופש הבחירה בנישואין. בימים האחרונים, הופגנה ברחובות ירושלים ותל אביב מחאה ספונטנית, קולנית, שלא ביקשה לעצמה כל הישג פוליטי. המשכה של המחאה יהיה לבטח בשילוב בני ובנות המגזר בקולותיהם של שאר המיעוטים המופלים בישראל: הקהילה הגאה, קהילת אנשים בעלי מוגבלויות, קהילת הקשישים, רשימות פסולי החיתון, פוסלי החיתון, ניצולי השואה, הפלסטינים, אימהות חד הוריות ועוד ועוד.

אנחנו ב"משפחה חדשה", מחזקים את המחאה (בדרכים לא אלימות) ומייחלים לחיות במדינה בה שיוויון זכויות יהיה המובן מאליו, הזכות להינשא ולהקים משפחה כלל לא תוטל בספק. אנו נמשיך במאבקינו לעזור לבני כל הקהילות המוחלשות ונסייע להם במימוש זכויותיהם הבסיסיות: הזכות לאהוב, הזכות להתחתן, הזכות להקים משפחה. אנחנו מאמינים, כי תפקיד המדינה להעצים את אזרחיה ולא להפלותם. אנו שואפים לחיות בחברה בה ישנו חופש ביטוי וכפועל יוצא חופש הפגנה. אנו מעוניינים לאפשר לזוגות בחירה חופשית בנישואין ומאפשרים, בדרכים משפטיות, את הזוגיות הרב תרבותית ללא אפליה על רקע דת, גזע, לאום, נטייה מינית, מוצא עדתי וכדומה

כי גם אם העולם יתעקש לחלק את עצמו לשחור וללבן, אנחנו מאמינים שאהבה לעולם תמשיך לצבוע אותו בקשת של צבעים, מרהיבה, מגוונת ואלוהית אצלנו עושים זאת כדין באמצעות תעודת זוגיות.

* עו"ד יונתן הופמן מומחה בדיני משפחה חדשה ופיריון מהמחלקה המשפטית של ארגון משפחה חדשה

לקביעת תור – צרו איתנו קשר בטלפון 03-5660504 (א'-ה' 09:00-18:00) או מלאו את הטופס ונחזור אליכם בהקדם: